33 / 50
32
ארנון סופר
חלק משמעותי מתושבי משגב עוסקים בתעשיות ההייטק. אלה הם הניידים ביותר. הם חלק
מהכלכלה הגלובלית. אם הם לא יהיו שבעי רצון מאופי היישוב שהם בחרו (ונבחרו) לגור בו,
הם קרוב לוודאי יקומו ויעזבו. הם נקודת העוצמה של משגב. הם גם נקודת החולשה של משגב.
נוגעת לאוכלוסיית הרוב המקיפה את היישובים הקהילתיים בגליל.
ההבחנה השנייה
מפעל המצפים בגליל, הכולל את גוש היישובים הקהילתיים במשגב, הוא אי של התיישבות
יהודית בתוך מרחב ערבי מוסלמי בעל זהות לאומית פלסטינית. גוש היישובים הללו מוקף
באוכלוסייה מוסלמית העולה עליו מספרית עשרות מונים.
תמונה זו מלמדת, כי האוכלוסייה הישראלית-ציונית בחבל ארץ זה היא בגדר מיעוט מובהק.
בנסיבות אלו, ובהיעדר עורף במרחב הישראלי ציוני המקיף את היישובים הללו באזור, כושר
ההישרדות שלהם ויכולתם להתמודד עם אוכלוסייה ערבית בעלת זהות לאומית פלסטינית
שתתגורר ביישוב הם נמוכים.
אילו היה היישוב שורשים, לדוגמה, ממוקם בגוש דן, שהוא אזור עתיר אוכלוסייה בעלת
מאפייני זהות ותרבות ישראלית-ציונית, היה לו כמובן גיבוי. בגליל המרכזי אין לו גיבוי, גם לא
בדמות העיר כרמיאל. היא עצמה סובלת מנטישת אוכלוסייה צעירה ואיכותית בעשור האחרון
וחווה הגירה הולכת וגדלה אליה של מוסלמים ושל נוצרים. בוודאי ובוודאי אמורים הדברים
לגבי נצרת עילית.
עניינה בסולם הערכים של החברה הישראלית.
ההבחנה השלישית
בשני העשורים האחרונים התחולל שינוי ערכים מוחלט בחברה הישראלית, המתבטא בירידה
דרמטית של ערכי ההתיישבות, הביטחון והתרומה לקהילה לטובת הערך של ההצלחה הכספית
והכלכלית. היחיד, המצליחן, החליף את האדם התורם לקהילה, לחברה, למדינה (לשם הרחבה על
כך ראה המסמך "החקלאות –אבן יסוד בביטחונה של ישראל", קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה
0102, מאת כותב מאמר זה).
בחלקים ניכרים של החברה הישראלית התהפך סולם הערכים. לא עוד הערכה לאנשי החינוך,
ההתיישבות והביטחון. דגם ההערצה הוא המתעשר, איש העסקים העושה כביכול יש מאין.
תהליכים חברתיים אלה הם רחבים ביותר, והם שלחו זרועות לכל תחומי החיים של ישראל.