28 / 50
27
ההתנגדות לוועדות הקבלה ליישובים קהילתיים קטנים בפריפריה - הכצעקתה?!
תכנית המצפים, שהרי המסר העיקרי שהעבירה המדינה למתיישבים בגוש שגב, בגוש צלמון
ובגוש תפן היה, כי הם שותפים למעשה חלוצי של התיישבות יהודית ציונית בגליל.
התיישבות זו התבססה על הקמת קהילות אנושיות וחברתיות בגליל המרכזי (הבלתי מיושב),
פרי התאמה בין-אישית. אנשים אלו השקיעו את כל הונם ואונם במעשה חלוצי זה. ב-52
השנים האחרונות הם הקימו מערכת קהילתית יוצאת מן הכלל. איכות החינוך במשגב גבוהה
ביותר. הקהילות החברתיות פעילות, חיוניות ומתאפיינות בתשתית ערכית מוצקה. אין זה הוגן
ואין זה ראוי להפקיר אזרחים טובים ונאמנים אלו לטובת "חזון" של יישובים דו-לאומיים
ולהרוס מפעל חיים שלם. להבנתי, אין סיבה לשלול דווקא מהקהילה (קהילת מיעוט) היהודית
בגליל המרכזי את הזכות לממש את ערכיה ככל קהילה אחרת בגליל. היות שאינני מומחה
בסוציולוגיה לא ארחיב בהיבטים הסוציולוגיים של נקודה זו.
הפיכת המצפים בגליל ליישובים דו-לאומיים: מציאות נפיצה
מן המקובלות הוא, הן בראייה המחקרית הדמוגרפית והגאואסטרטגית בישראל הן במחקר
המשווה, כי מצב של יישובים דו-לאומיים בתוך חבל ארץ השנוי במחלוקת מדינית אתנית
ותרבותית חריפה ועמוקה – הוא מצב נפיץ ובלתי יציב.
נתון יסודי להבנת התהליך הוא הנתון שעל פיו שיעור האכלוס (האיוש) של היישובים
הקהילתיים מול התכנון הסופי הוא חלקי ביותר. למשל, היישוב רקפת כולל 071 בתי אב,
בעוד התכנון המאושר של היישוב (תיקון 9 לתוכנית המתאר המחוזית [תמ"מ] של מחוז הצפון
[תמ"מ 2]) קובע אכלוס של 053 בתי אב ברקפת.
ביישובי גוש שגב, כלומר יישובי לב הגליל המרכזי (רקפת, שכניה, מנוף, עצמון, קורנית, מצפה
אבי"ב, יעד, יובלים ועוד), פוטנציאל הקליטה המתוכנן גדול ומשמעותי ועומד על אלפי יחידות
דיור. מובן, כי אם ישווקו מגרשים אלה לכל דורש, ישתנה לחלוטין אופי היישובים. אין כל
ספק כי שיווק במתכונת בלתי-מבוקרת לחלוטין, מתכונת שאינה מוכרת ביישובים הכפריים
הלא-יהודיים בגליל המרכזי, יוביל בשלב הראשון ליצירת יישובים קטנים דו-לאומיים בעלי
מאפיינים של חיכוך כואב וחריף; בסופו של דבר ייוותרו היישובים הללו כיישובים ערביים
פלסטיניים (עם שאריות של היישוב היהודי הישן).
ערבוב שתי אוכלוסיות לאומיות שונות (ישראלים ציוניים, ערבים מוסלמים פלסטינים), שלא
מתוך הכנה יסודית מראש ובחירה חופשית ומודעת של שתי האוכלוסיות גם יחד הוא מצב
נפיץ. הרס הרקמה של הקהילה הוא אך ורק עניין של זמן.