איים מלאכותיים בחופי ישראל

67 / 80

66
• – מפקד חיל הים מוסמך לסגור שטחי אש, בצורה זמנית או קבועה, מכוח שטחי אימונים
תקנות ההגנה )שעת חירום( 5491 אך רק בתחום המים הטריטוריאליים.
• – פקודת הנמלים )תשל"א 1791( קובעת כי שר התחבורה מוסמך להכריז על נמל. ניהול נמלים
הנמלים יהיה בידי הממונה על הנמלים.
• – מנהל מקרקעי ישראלבעלות הקרקע
• אישור תוכניות על ידי מוסדות התכנון על פי חוק התכנון והבנייה.
מעמד משפטי
המעמד המשפטי של קרקע בים הסמוכה לחופים מעוגן במספר חוקים:
• – על פי חוק המקרקעין )תשכ"ט, 9691(, סעיף 801, "מקרקעין הנמצאים חוק המקרקעין
מתחת למימי החופים של ישראל ומקרקעין הנמצאים מתחת למימי האגמים בישראל הם של
המדינה ונמנים עם מקרקעי הציבור".
• – על פי חוק השטחים התת-ימיים )תשי"ג, 3591(, סעיף 1)א(: חוק השטחים התת-ימיים
שטח מדינת ישראל כולל את קרקע הים ותת-הקרקע של השטחים התת-ימיים הסמוכים
לחופי ישראל. ניתן לנצל את הקרקע ואוצרות הטבע בשטחים אלה, ובלבד שלא יפגעו באופיים
של המים שמעל לשטחים ושמחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל.
• – עפ"י חוק מימי חופים )תשי"ז, 6591(, סעיף 1)א( מדובר ב- "21 מיילים חוק מימי החופים
ימיים".
עקרונית, היות והמקרקעין הינם בבעלות המדינה וחלק ממקרקעי ישראל, הם נתונים לניהול של
מנהל מקרקעי ישראל. בחינת ההיבטים המשפטיים של פרויקט האיים המלאכותיים מקיפה תחומים
רבים. אנסה לדון בחלק מהם:
: במסגרתו נבחנים ההסדרים הבינלאומיים, אשר עשויה להיות להם השלכה על הדין הבינלאומי
ביצוע הפרויקט בתחום מימי החופים של מדינת ישראל. הסדרים בינלאומיים בענייננו נחלקים בין
הסדרים בעלי אופי הסכמי )אמנות בינלאומיות בתחום משפט הים בעניינים שונים, ובהם התקנת
איים בים, ניצול אוצרות טבע ושמירת איכות הסביבה(, לבין הסדרים הנכללים במשפט הבינלאומי
המונהג )כדוגמת הקביעה המנהגית של נתיבי השייט בים(.
: במסגרתן נבחנות הזכויות הקנייניות הקיימות באזור המתוכנן להקמת זיקות הקניין של הפרויקט
הפרויקט, בכלל זה שאלת הבעלות במימי החופים ומיפוי מכלול הזכויות, הזיכיונות והרישיונות
האחרים הקיימים באזור )לרבות: חוק הנפט, חוק הגנים הלאומיים, חוק העתיקות, חוק הדייג
וכדומה, כמו כן זיקות קניין שנוצרו מכוח הסדרים מנהגיים שונים(.