איים מלאכותיים בחופי ישראל

במנגנוני השלטון הפלסטיניים, לא תמיד מגיעות ליעדם ולצורך להן נתרמו. לתרומה כזו יש ערך

כלכלי וחברתי שיותיר את רישומו למשך שנים רבות, ככל הנראה יותר מכל פרויקט תשתיתי אחר.

חשוב לציין גם את הצד שכנגד. פתרון שכזה יכול לעורר התנגדות בצד הפלסטיני, יכולה לעלות

הטענה כי איים מלאכותיים אלו ממוקמים ממילא בתחום המים הטריטוריאליים של עזה, ואין בהם

תחליף לטריטוריה בתחומי הקו הירוק. ייתכן ופתרון זה לא ייתן מענה פוליטי לפלסטינים הרואים

חשיבות סמלית בנסיגת ישראל לקווי 84'. טענה נוספת שיכולה לעלות על ידי הפלסטינים היא כי

בהון הנדרש להקמת איים מלאכותיים אפשר לממן פרויקטים חשובים ודחופים יותר עבור המדינה

הפלסטינית העתידית.

כיצד יכול להיראות הפרויקט? מול חופי עזה ניתן להקים שרשרת של מספר איים מלאכותיים,

הקשורים ביניהם וקשורים לחוף. )איור 14(, האיים יכולים לשמש למגורים. על פי ההערכות

בכל קמ"ר של אי ניתן לאכלס כ-000,04 נפש בצורה מרווחת עם כל הדרוש לרווחת הקיום של

אוכלוסייה עירונית, כך שבמידה ויקומו 4 איים של 000,2 דונם כל אחד, ניתן יהיה לספק מגורים

לסדר גודל של מעל 000,003 נפש )חמישית מכלל האוכלוסייה כיום(. כמו כן ניתן לפתח באיים

תשתיות מסחר, שירותים, תיירות ועוד. אפשר גם להקים באחד האיים מתקנים שאינם למגורים,

כמו שדה תעופה, תחנות כוח, נמל ימי, מתקני התפלת מים, ובכך לפנות שטחים על האדמה היכולים

לשמש לאזורי מגורים.

חשוב שבאיים יאוכלסו תושבים ברמה סוציו-

אקונומית מגוונת, כולל אזורי יוקרה, מאחר

ואם יאוכלסו האיים אוכלוסייה ענייה בלבד,

פרויקט כזה עלול להפוך לכישלון.

ישראל חייבת להיות מעורבת בפרויקט כזה החל

משלבי התכנון הראשונים בשל המשמעויות

הסביבתיות שפרויקט כזה יכול להשפיע על

החוף בישראל. כפי שסקרנו בפרקים הקודמים,

הקמת איים מלאכותיים יכולה לשבש את מנגנון

הסעת החולות המזין את חופי ישראל. כאמור

המקור לחולות הינו בדלתה של הנילוס, ומבנה

ימי שיוקם מול רצועת עזה יכול לפגוע בצורה

משמעותית בהסעת החולות צפונה, מאחר וזו

תחילת מסלול ההסעה.

: הצעה למיקום שרשרת איים מול חופי

איור 14

עזה