73
פרק שמיני: סיכום
בעבודה זו ניסיתי לתת מענה לשאלות האם איים מלאכותיים ותוספת הקרקע שהם מקנים, מהווים
תרומה משמעותית למדינת ישראל.
במסגרת העבודה בחנתי את כלל השיקולים והנתונים לאור ההתפתחויות הדמוגרפיות והכלכליות
של מדינת ישראל, החל בצורך שהוא ברור וחד, הצפיפות ההולכת וגדלה במישור החוף ומצוקת
הקרקע הן למגורים והן לתשתיות, דרך השיטות הטכנולוגיות המיושמות בעולם ושיטות חדשניות
הנמצאות בפיתוח. כמו כן בחנה העבודה את ההיבטים המיוחדים של החוף בישראל, נושא הסעת
החולות, שמירת הסביבה והנוף, איכות החיים לאורך מישור החוף, ההיבטים הכלכליים של עלויות
הקמת איים מלאכותיים וההיבטים המשפטיים של פרויקט זה.
במותניה הצרות וצפופות האוכלוסין של ישראל אין עתודות קרקע לצרכים ההולכים וגדלים. לפיכך
לא תהיה לישראל ברירה אלה "לפלוש" לים כדוגמת הולנד, יפן וסינגפור.
מתוך פרקי העבודה שתוארו לעיל, אני מגיע למסקנה ברורה כי קיימת היתכנות להקמת אי מלאכותי
מול חופי ישראל מכל הבחינות: הסביבתית, הטכנולוגית, כדאיות כלכלית, משפטית, ובעיקר
לשימושים המטילים מגבלות על סביבתם, כגון מתקני תשתית )גז, דלקים, התפלת מים, תחנות
כוח ועוד(.
אין פירוש הדבר כי הדבר בידינו. לכך נדרשת עוד עבודה רבה, החלטה על הקמת איים מלאכותיים
מחייבת תכנון לטווח ארוך, הן של עתודות הקרקע הקיימות והן של התכנון בסביבה הימית. נדרש
מחקר מעמיק של בחירת מיקום האי על מנת להקטין את ההשפעות הסביבתיות שאי כזה עלול
לגרום וכן לקחת בחשבון פעולות תחזוקה שמטרתן לשמר את אופי וטיב החוף הישראלי, למניעת
נזקים לחופים, למדף היבשת ולגוף המים.
נושא נוסף שיש להעמיק בו הוא בחירת התשתית שרוצים להקים על האי, שבהכרח תוביל לבחירת
הטכנולוגיה של האי עצמו )אי צף, אי בשיטת מילוי וכו'(. בשלב זה הערכתי היא כי בשל התנופה
הגדולה של נושא הגז הטבעי בישראל והקושי במציאת פתרונות לתחנות קליטה בחופי הארץ בשל
התנגדות התושבים בכל האזורים, זוהי פלטפורמה נכונה להוביל את נושא האיים המלאכותיים.
לשמחתי הרבה נושא האיים המלאכותיים קיבל תנופה מחודשת בימים אלה על ידי ממשלת ישראל,
שאמורה לקבל החלטה בימים אלה על הקמת צוות בדיקה להיתכנות הקמת אי מלאכותי לתשתיות,
בדיקה שמתוכננת להתבצע בתקופה של שנה ובסופה אמורה להתקבל החלטה על הקמת אי
מלאכותי ראשון בישראל.