איים מלאכותיים בחופי ישראל

פרק שביעי: היבטים מדיניים – הסכסוך הישראלי פלסטיני

כמו בימי קדם, גם בימינו אדמותיו הצחיחות של המזרח התיכון הן זירה לסכסוכים מרים. הסכסוך

הממושך ביותר והמשמעותי והמשפיע ביותר הוא הסכסוך הישראלי פלסטיני. היו תקופות בהן

נראה היה כי ניתן להגיע להסדר בין הפלסטינים וישראל, אולם פעם אחר פעם התנפצה התקווה

בגלי אלימות שזעזעו את האזור ואת העולם כולו.

במשך יותר ממאה שנה נלחמות הציונות והתנועה הלאומית הפלסטינית זו בזו. בעוד שעם שכנותיה

מצרים וירדן הצליחה ישראל לחתום על הסכמי שלום, הרי שכל הניסיונות להגיע להסכם עם

הפלסטינים בשיחות שנערכו בשנות ה-09 בוועידת מדריד, בוועידת אוסלו, בקמפ דויד 2 ובוועידת

שארם - נכשלו. בין הישראלים והפלסטינים מתגלעות שלוש מחלוקות עיקריות:

•

סוגיית הגבולות, המחלוקת הטריטוריאלית.

•

בעיית הפליטים וזכות השיבה.

•

ירושלים, המחלוקת על הריבונות בירושלים המזרחית.

נושא האיים המלאכותיים יכול להיות, למרות הקשיים הרבים הצפויים בדרך ליישומו, פתרון לשתי

הסוגיות הראשונות שהוזכרו לעיל: לבעיה של צפיפות האוכלוסייה ברצועת עזה ופתרון למחלוקת

הטריטוריאלית רבת השנים בין ישראל לפלסטינים.

נכון ל-0102 ברצועת עזה חיים כ-000,715,1 תושבים, והתחזית לשנת 5102 היא של גידול

האוכלוסייה ל-000,088,1 תושבים. ב-5202 צפויה האוכלוסייה להגיע ל-000,365,2 תושבים

)ביסטרוב וסופר 0102(.

ההשלכות הקשות לגידול מהיר כל כך של האוכלוסייה ינבעו בעיקר כתוצאה ממשבר כושר הנשיאה

הדמוגרפי ברצועת עזה, שיכלול אבטלה המונית )עוני ופגיעה בכלכלה(, דרישה למזון, קריסת

תשתיות, צפיפות יתר ואי יכולת לספק שירותי תברואה והתחזקות הדת כאמצעי מפלט מקשיי

היום-יום. ההשלכות של משבר כושר הנשיאה הדמוגרפי ברשות הפלסטינית מציב את יציבות

המשטר והאזור בסכנה. הכלי העיקרי לשיפור כושר הנשיאה הדמוגרפי הוא שיפור הכלכלה, וכן,

שיפור רמת החיים של התושבים הפלסטינים, דבר אשר יסייע בהקטנת הכדאיות לעימות, עידוד

המתינות, ובניית אמון בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית.

אחד הרעיונות שהעלה הד"ר יוסי ביילין, ולאחר מכן הנשיא קלינטון בשיחות שהתקיימו בטאבה

ב-1002, היה למסור לפלסטינים שטח סמוך לרצועת עזה )באזור חולות חלוצה( ובתמורה לכך

ישראל תשאיר בריבונותה אזורים ביהודה ושומרון הכוללים את גושי ההתיישבות היהודית, וכן