66 / 80
65
פרק שישי: ההיבטים המשפטיים הנוגעים להקמת איים מלאכותיים
מימי החופים – הסמכויות על פי המשפט הבינלאומי
אמנת האו"ם מחלקת את הים לשישה אזורים, בכל אחד מאזורים אלו יש למדינת החוף סמכויות
שונות, כאשר היקף הסמכויות הריבוניות מצטמצם והולך ככל שמתרחקים מהחוף, ובהתאם לכך גם
הזכויות הכלכליות:
•
)נמלים, מוצא נהרות( – נצפים כחלק מן היבשה מבחינת ריבונות המדינה בהם.
מים פנימיים
•
, מי החופים – 21 מייל – המדינה חייבת לאפשר מעבר בתום לב בהם.
מים טריטוריאליים
המדינה תתווה נתיבי שייט, תתקין תקנות בענייני איכות הסביבה, תעבורה, הגירה ומכס.
•
– 42 מייל – מדינה רשאית להתקין תקנות בנושא איכות הסביבה, תעבורה,
האזור הסמוך
הגירה, מכס ועניינים פיסיקאליים בלבד.
•
– 002 מייל – המדינה צריכה להכריז על קיומו, ואם עשתה כן, יש לה
האזור הכלכלי הבלעדי
הזכות לניצול בלעדי של אוצרות הטבע והדגה, אולם עליה לאפשר למדינות אחרות לנצל את
אותם אוצרות שאין ביכולתה לנצל בצורה אופטימלית.
•
– ניצול בלעדי של אוצרות הקרקע במדף היבשת, אין צורך בהכרזה.
המדף היבשתי
•
- אין לשום מדינה בלעדיות וזכות באזור זה. בים הפתוח רשאית כל מדינה לשוט,
לב הים
לטוס, להניח צינורות וכבלים תת-ימיים, לבצע קידוחים, לדוג ולהתאמן בירי.
מימי החופים – הסמכויות על פי חוקי מדינת ישראל
•
– על פי חוק הסדרת מקומות רחצה )תשכ"ד, 4691(, שר הפנים יכול לקבוע בצו
חופי רחצה
שמקום פלוני יהיה חוף מוכרז. הראשות המקומית מוסמכת לקבוע חוקי עזר עירוניים בדבר
בטיחות, ניקיון ותעבורה.
•
– חוק מניעת זיהום הים )תשמ"ג, 3891( אוסר על הטלת פסולת לים מכלי
איכות הסביבה
שיט, אלא בהיתר שינתן על ידי ועדת היתרים שימנה שר הפנים. חוק מניעת זיהום מקומות
יבשתיים )תשמ"ח, 8891( אוסר על הטלת והזרמת פסולת ושפכים ממקור יבשתי במטרה
לסלקם בים, אלא בהיתר מוועדה שימנה שר הפנים.
•
– פקודת הנמלים )תשל"א, 1791( מחייבת השגת רישיון ממנהל הנמל על פי פקודת הדייג
דיג
7391 – רישיון דייג יינתן על ידי שר החקלאות לאדם או לספינה.
•
– חוק הצלילה הספורטיבית )תשל"ט, 9791( קובע כי שר החינוך רשאי, באישור ועדת
צלילה
החינוך, להכריז על איזור כאסור לצלילה.
•
– משטרת ישראל משמשת כיום כמשמר החופים בשיתוף פעולה עם חיל הים.
שיטור