איים מלאכותיים בחופי ישראל

63 / 80

62
פרק חמישי: ההיבטים הכלכליים של הקמת איים מלאכותיים
אומדן ההשקעות מבוסס על ההנחה כי האי המלאכותי יוקם בשיטה הקונבנציונלית של בניית
שוברי גלים מדורגים בהיקף האי ומילוי נפחו באמצעות חול שייכרה מקרקעית הים או ייובא
ממקורות אחרים ויועבר אל תוך התחום המוקף בשוברי הגלים. מרכיבי העלות העיקריים הינם:
• בניית שוברי הגלים - חומרים טבעיים או בנויים בטון.
• חומר המילוי - עבודות הכרייה וההובלה. עבור אי גדול זה מרכיב העלות העיקרי.
• המקשר הימי - בהנחה שהפרויקט יכלול גשר ולאורכו קווי תשתית של צינורות וכבלים.
• הוצאות כלליות של סקרים, תכנון, פיקוח וייעוץ. עלויות מימון עבור התקופה מתחילת הקמת
האי המלאכותי ועד שניתן יהיה להתחיל להקים עליו את מתקן התשתית.
לצורך התחשיבים הכלכליים באים בחשבון מרכיבים נוספים:
• עלות יתר של בניית מתקני התשתית על האי ביחס להקמתם ביבשה, עקב צורך בהגנה בפני
קורוזיה ועלויות ביסוס מיוחדות.
• עלויות תחזוקה של האי ושוברי הגלים הכוללות העברת סדימנטים באופן מלאכותי וכן אחזקת
מבנה האי ושוברי הגלים.
• עלויות תחזוקה נוספות של מתקני התשתית שיוקמו על האי עקב תנאים קורוזיביים של
הסביבה הימית.
העיקרון העומד בבסיס החשיבה להקמת או העברת תשתיות לאיים הינו כי התועלת הכוללת
של ערכי קרקע תפוסה ובעלת השפעות סביבתיות המתפנה באזורי ביקוש מאפשרים את מימון
ההשקעות הניכרות הנדרשות להקמת איים מלאכותיים והקמת התשתיות עליהם.
יש לראות את נושא האיים המלאכותיים לתשתיות כפתרון אפשרי לטווח של כ-02-03 השנים
הבאות: משך הזמן הדרוש לתהליכי קבלת החלטות, תכנון ברמות השונות, בניית המודל העסקי
ומימוש פרויקט לאומי מסוג זה. ניתן להניח כי בעתיד יחולו שינויים ניכרים בערכי הקרקע ביבשה
ובהערכת המשמעויות הכוללות, הסביבתיות והחברתיות, של הקמת מתקנים בשטחים פתוחים או
בסמיכות לאזורים מיושבים, אשר יתרמו לחלופת המתקנים על איים בים אל מול חלופת הקמתם
ביבשה.
רק לשם השוואה לנתונים שיוצגו בהמשך, הערכת שווי הקרקע שתתפנה במתחם שדה דב מוערכת
. בנוסף לכך, שדה דב מהווה מגבלה תכנונית בתב"ע מאושרות מבחינת גובה בניינים $ בכמיליארד
מותר לבנייה, עובדה הפוגעת בניצול הקרקע וכמובן שפינוי השדה ימנע מגבלה זו.