29
פרק ד. התת-קרקע בישראל
הטכנולוגיות של היום מאפשרות להכניס לתת-קרקע כמעט הכול: מאגרי מים, נפט, גז, דלקים,
מחסנים, כבישים ומעברים, מרכזי בקרה של תשתיות חיוניות, החל מגז, מים וביוב וכלה בחשמל
ותקשורת. אולי נחוץ מהפך מחשבתי שיביא להבנה כי זה אכן אפשרי ואולי גם זול יותר. נתחיל
בהדגמה של מקרה אמיתי.
. ארנב הוא מתקן בריטי לאחסון נשק ותחמושת )לא נציין את מיקומו המדויק(
מקרה "ארנב"
שהוקם בארץ ישראל בשנת 0491. ישראל אחסנה בו חומרי נפץ מאז סיום המנדט )8491( ועד
שנת 3102. שטח המתקן הוא כ-005,2 דונם. סביב ארנב ממוקמים חמישה יישובים עירוניים וכמה
יישובים כפריים. חלקם נבנו פחות או יותר בעת הקמת המתקן, אחרים זחלו והתקרבו אליו, כפי
שקורה בארץ צפופה.
עקב חוקי בטיחות חל איסור לבנות ברדיוס של 005,1 מ' ממקום האחסון, כך שהשטח האסור
560,7 דונם של השטח כפונקציה של
+
בשימוש אזרחי מסתכם ב-005,2 דונם של המתקן עצמו
הרדיוס. תרגיל מתמטי פשוט מביא למסקנה, שכ-000,01 דונם אסורים לשימוש. זהו שטח גדול
למדי, היכול לשמש להקמת עיר קטנה בקנה מידה ישראלי.
עם הורדת המתקן לתת-קרקע התפנו רוב השטחים האסורים בבנייה. שטח זה משמש להרחבת
חמשת היישובים העירוניים )חלקם אוחדו לעיר אחת( ועדיין נותרו חלקות להרחבת שטחי
היישובים הכפריים. מחיר הורדת המתקן לתת-קרקע עלה כ-002 מיליון שקל, ואילו התמורה
שקיבל מינהל מקרקעי ישראל ממכירת הקרקע )000,01 ד'( הייתה כ-006 מיליון שקל! זהו מקרה
: יש כאן רווח כלכלי, סביבתי, אורבני וחקלאי, מה גם שצה"ל זכה במתקן
win-win situation
של
מודרני וחסכוני בהפעלתו.
היתרונות של השימוש בתת-קרקע למערכת הביטחון מובנים, ובראשם העלאת רמת הבטיחות
מכל סוגי האיומים הביטחוניים, לרבות בטיחות לתושבי הסביבה ממתקני צה"ל עצמם. יתרונות
אזרחיים הם שיקולי נדל"ן ותשלומי המסים לרשויות, וכן חיסכון ניכר בתקציבי מערכת הביטחון,
שכן השמירה על מתקנים תת-קרקעיים זולה ויעילה יותר מהשמירה על מתקנים שעל פני האדמה.
בהקשר זה נזכיר מתקנים צבאיים שהציבור יודע עליהם: בהר כנען, בקריה בתל אביב, בחרמון,
בשדות תעופה, ויש רינונים על מרתפים הנבנים עבור ראש הממשלה באזור ירושלים.
בארץ בוצעו כמה וכמה פרויקטים שהשתמשו ביתרונות הבנייה התת-קרקעית, רובם מנהרות
תחבורה. המנהרה הראשונה היא מימי המנדט, מנהרת הרכבת בראש הנקרה )0491(. אחריה נבנו