Background Image
Next Page  31 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 31 / 48 Previous Page
Page Background

31

ש"ח )כ-33 מיליון שקל לקילומטר, כולל, שדרוג המסילה הישנה ושינויים בתחנות הרכבת בעכו

.(

Ynet

ובנהריה( )3102.11.42

עלות בניית המנהרה באורך 5.8 ק"מ ובקוטר 2.2 מ' להולכת השפכים של גוש דן היא 056 מיליון

שקל. גורמים אחדים מקשים על העבודה: חפירת המנהרה מתחת לתשתית קיימת, ציוד מתוחכם

ויקר )המחיר של כל מכונה במטבע של אירו נע בין מיליון ל-4 מיליון(, קשיים לוגיסטיים והיערכות

מיוחדת של חפירה בחוף הים והימנעות מנזקים לכביש שמעליה )חסון 3102(. גם ללא נזקים

לכבישים או למערכות אחרות, מחיר מנהרות התשתית הוא עצום. למשל, כחלק מפרויקט מערכת

המים החמישית לירושלים תחפור חברת מקורות מנהרה באורך 41 ק"מ ובעומק של עד 053 מ'

בעלות של מיליארד שקלים )יצחק 9002; רשות המים 1102(.

עלות מנהרות הכרמל הסתכמה ב-52.1 מיליארד שקל. אמנם במנהרה עובר כביש אגרה, והיזמים

אמורים להחזיר את השקעותיהם ואף להרוויח, אך גם לתקציב הציבורי עלה המיזם הון רב. התוואי

הכולל של המנהרות הוא כ-6 ק"מ, כך שבחשבון גס, קילומטר אחד עלה כ-802 מיליון שקל. כדי

לדמיין את גודל ההשקעה אפשר לעשות השוואה עם כביש 7, שחשיבותו אמנם פחותה מזו של

המנהרות המשרתות את חיפה רבתי, אבל בהכרחיותו האסטרטגית אין לזלזל. שבעה הקילומטרים

שלו מקשרים את הכבישים 6 )חוצה ישראל( ו-3 עם כבישי מישור החוף. עלותו הגיעה לכ-011

מיליון שקל.

בסוף שנת 2002 דווח כי רק עלות החציבה של ה"בור" של ראש הממשלה )קומפלקס ובו משרדים

וחדרי ישיבות, המאפשר לממשלה לנהל את המדינה במצבים קיצוניים( הוערכה ב-005 מיליון שקל

(. קשה למצוא דוגמה מקבילה לכך למבנה הנמצא מעל הקרקע.

Ynet

7.12.2003)

המסקנה ברורה: טכנולוגיית הבנייה התת-קרקעית עדיין יקרה. שום תקציב לא יוכל לעמוד בעלויות,

מה גם שהתועלת הממשית טרם הוכחה. ברור גם שאין לצפות שיזמים פרטיים יהיו מוכנים לשאת

על כתפיהם את המשימה של פיתוח התת-קרקע, בעיקר בכל הקשור בתחומים האסטרטגיים.

לנוכח תמונה פסימית זו נזכיר את מקרה "ארנב" ונצביע על היתרונות הכלכליים של הירידה אל

התת-קרקע. המרחבים שייבנו בתת-קרקע יצילו רבבות דונמים של יערות, פארקים, גנים, שמורות,

שטחים פתוחים וריאות ירוקות בערים. במקרה הספציפי של האקלים הישראלי ושינוייו האפשריים

)סופר וברקובסקי 2102(, הירידה אל מתחת לפני האדמה מתבקשת.

לישראל מגוון יתרונות שיקלו על פיתוח התת-קרקע או ישמשו מאיץ לניצולה: ריבוי סלעי משקע,

תבליט הררי לא מועט שמאפשר התחפרות בקנה מידה גדול ובעלת מקדמי הגנה גבוהים )לא

בחפירה ובכיסוי אלא בחדירה לעומק(, ומחצבות פתוחות נטושות שניתן להשתמש בהן. קיימות