תת קרקע, נקודת מבט גאואסטרטגית

מסים שהלכו לקופתו של חמאס )כ-%02 ולפעמים יותר מערך הסחורות שעברו לעזה דרך

המנהרות(. כדאיות כלכלית זו נבעה מהעובדה שמצרים סבסדה את מוצרי היסוד לאזרחיה,

ובהם קמח ודלק. מוצרים אלה שנועדו לתושבי חצי האי סיני הוברחו לעזה. הדבר הביא

למחסור במוצרי יסוד בחצי האי ולהבעת חוסר שביעות רצון בקרב אוכלוסייתו, להפסדים

כלכליים למצרים, להתעשרות המבריחים ולרווחי ענק של חמאס והנהגתו.

על תרומת המנהרות לכלכלת עזה, השחורה והרשמית, אין הסכמה. האספקה מסיני הגיעה

כנראה ליותר מחצי )לפי אומדנים שונים עד %09( במדד של היקף הסחורות במובלעת,

והסתכמה במאות מיליוני דולרים בשנה. מספר בני האדם שהועסקו בתחום והתפרנסו

מתעשיית ההברחה הגיע ללא פחות מ-07 אלף )מהם רק כ-%01 עסקו בחציבת המנהרות(.

אולם התלות שנוצרה בעזה עקב הסחר הלא חוקי הובילה בסופו של דבר למשברים כלכליים

Kershner

וגאופוליטיים, כפי שיפורט בהמשך )4102

2 .

מנהרות לחימה – מכלול של מבנים תת-קרקעיים שנבנו על ידי חמאס או בחסותו למטרות

אסטרטגיות וטקטיות שונות ונועדו לפגוע בישראל או להתגונן מפני תגובה צבאית ישראלית.

את מנהרות הלחימה ניתן לחלק לכמה סוגים, אך לרוב מדובר בשילוב שלהם.

•

מנהרות תקיפה שנבנו מתחת לקו הגבול עם ישראל. מטרותיהן העיקריות – להעביר

לוחמי חמאס לשטח ישראל לשם ביצוע פעולות טרור, חבלה, חטיפה וכדומה. מנהרות

מסוג זה יכולות להגיע לעומק של יותר מ-03 מ', אך בעיקר הן ארוכות )של יותר מ-5.1

ק"מ(. פתחי הכניסה והיציאה שלהן עשויים להיות הרחק מהגבול. ככל שהמנהרה עמוקה

יותר, כך קשה לאתרה וקל יותר לבצע בה פעילות. יצוין שחטיפת גלעד שליט אחרי פיגוע

משולב ב-6002 אירעה מתוך מנהרה שאורכה היה רק כ-001 מ' מתחת לשטח ישראלי

ופתחה היה בסמוך למעבר כרם שלום. בשנים 3102-4102 התגלו מנהרות שהצליחו

לחדור ל-003 מ' ואף 007 מ' לעומק ישראל, והן כנראה לא היחידות. יש להניח שקיים

פוטנציאל פגיעה אפילו מעבר לשטחי הקיבוצים עין השלושה, סופה, נחל עוז, בארי

ונירים. חלק ממנהרות התקיפה הן "מנהרות מלכודת" – משמשות לשם הנחת מטענים

ופגיעה במערכות ההגנה בגבול או בכוח האדם של צה"ל. כלומר השימוש בהן אינו מחייב

את שהות המחבלים בתוכן.

•

מנהרות שנבנו בתוך הרצועה ונועדו בעיקר לצורכי פנים של מערך הלחימה. חלקן

משמשות למטרות לוגיסטיות – מחסני תחמושת, נשק, טילים, דלק וכדומה. אחרות

מתפקדות כצירי תחבורה וקשר בין אזורי הרצועה השונים. חשיבותן תהיה מכרעת במקרה

של כיבוש של עזה וביתורה לתת-אזורים. מנהרות אלו הן כלי יעיל לגיוס ולהעברת

כוחות, מטענים וכספים. במנהרות אחרות נמצא אתרי מסתור ושהייה, שתוכננו לתקופות