40
סיכום
מסמך זה התמקד בירידה אל התת-קרקע. מערכת הביטחון עושה זאת כבר מאז קום המדינה, אך
כיום למנהור משנה תוקף, לנוכח החשש ממאות ואלפי טילים המכוונים בשניות אלו ממש לכל פינה
בישראל. על כן חובה על מקבלי ההחלטות במדינה להוריד אל מתחת לפני הקרקע כל דבר שיכול
להקטין את הפגיעה בחוסנה של ישראל.
סקרנו את ההיסטוריה של המנהור ושל הנעשה בתחום בהווה בחלקי עולם שונים, אם בערים
הגדולות, אם במערכות הביטחון השונות, למשל בבניית מקלטים בקנה מידה לאומי, כמו בשוודיה.
עסקנו רבות בפתרונות צבאיים, כמו הורדת בסיסים שלמים אל מתחת לפני הקרקע. הזכרנו בין
היתר את המנהור ככלי לקראת שינויי האקלים העלולים לפגוע באיכות החיים שלנו. הרחבנו בכל
הנוגע לסכנת מנהרות התקיפה בעזה, שתושבי ישראל נוכחו בקיומן בקיץ 4102.
אמנם, בישראל אין מכרות נטושים שניתן להסב, אין בה תחנות כוח הידרואלקטריות או גרעיניות
להקמה או להורדה אל התת-קרקע, ומתחת לעריה הגדולות אין קטקומבות שאפשר לנצל. כותבי
המסמך אינם מצפים שכבר מחר ייבנו מבני מגורים שלמים מתחת לפני האדמה, גם לא מפעלי
תעשייה. החקלאות הישראלית מסתפקת בינתיים בקרקע העילית. אבל, בטבלאות שבמסמך פירטנו
את השימושים השונים האפשריים מתחת לפני הקרקע. המלצנו על בניית בתי חולים, תשתיות
לשירות מערכת עילית של מפעלים, מוסדות חינוך, שירותים אזרחיים, מרכזי קניות ומערכות
תשתית לכל הצרכים, מערכות הסעה המוניות ברכבות ובכבישים, כולל ארציים. אנו תקווה
שהרשימה תגדל ושרעיונות נוספים יצטרפו להצעותינו.