33 / 48
33
פרק ה. המינהור אצל שכנינו
אין כל סוד בכך שבאיראן חבויים חלקים עיקריים של מתקני הגרעין שלה עמוק מתחת להרים.
בסוריה הוחבא במעמקים, עד שנחשף לאחרונה, נשק כימי ואחר שלה. לבנון כולה חפורה –
למדנו זאת במלחמת לבנון השנייה. מפרסומים שונים אנו למדים על ממדי ההתחפרות של ארגון
החיזבאללה במדינה זו גם בהווה. יש רמזים לכך שנעשים מאמצים לחפור מתחת לגדר ההפרדה בין
ישראל ליהודה ושומרון. כל אלה בדלי מידע. על עזה אנו יודעים הרבה, ובמנהרות של עזה יעסוק
התת-פרק הבא.
המנהרות בעזה – מקרה מבחן לשימוש אסטרטגי בתת-קרקע
רצועת עזה תחת שלטונו של חמאס היא דוגמה אידאלית להמחשת החשיבות של שיטת המינהור
למימוש מטרות גאואסטרטגיות – כלכליות וצבאיות גם יחד. לפני שניגש לתיאור התופעה, הקשריה
והשלכותיה, נציג בקצרה את מאפייניו העיקריים של האזור שהובילו לשימוש כה נרחב במרחבים
תת-קרקעיים.
רצועת עזה היא מובלעת, אזור שאינו מחובר לארץ האם שלו )הרשות הפלסטינית שבגדה המערבית
של הירדן(. כתוצאה מכך סובלת עזה מבעיות האופייניות לכל מובלעת בעולם: בעיות שלטוניות
)הקושי בניהול הפוליטי של האזור בשל הנתק הממשי מהממשל המרכזי(, כלכליות )קושי באספקת
חומרי גלם, מקורות אנרגיה ומוצרים מוגמרים(, תחבורתיות )סוגיות חציית הגבולות, אשרות כניסה
ופיקוח על כל מה שנכנס או יוצא מהאזור, אפילו לתוך ארץ האם ומתוכה דרך מדינה שלישית(.
עזה כיום אינה נשמעת להוראות הבאות מרמאללה ומשתמשת במנגנונים שלטוניים וכלכליים
משלה, אם כי ניזונה מהתקציב הפלסטיני המשותף שנועד למשכורות של מורים, רופאים וכדומה.
מבחינה דמוגרפית, הישות הנקראת עזה היא מן הצפופות בעולם, והיא אינה מסוגלת לספק את
צורכי האוכלוסייה ההולכת וגדלה שלה, מה גם שהיא נמצאת במצב של מלחמה מתמשכת מול
ישראל, עם הפסקות אש קצרות יותר וקצרות פחות. עזה אינה זוכה בתמיכה אוטומטית של
שכנתה הערבית מצרים. בקהיר רואים בדרך כלל בממשל העזתי ואף באוכלוסיית המובלעת סכנה
גאופוליטית וכלכלית לביטחונה הלאומי של מצרים, בדגש על המצב הכלכלי-חברתי-פוליטי הפגיע
ממלא של חצי האי סיני ושל אוכלוסייתו.
כבר שנים רבות שעזה אינה יכולה להשתמש בנמל הים שלה. אין תנועה אווירית חופשית מעליה, ואין
נמלי תעופה פעילים ברשותה. היא מוקפת יבשתית במצרים ובישראל, שלא מעוניינות בהצטיידותה
הבלתי מבוקרת בנשק ובדלק לסוגיו, בחומרי גלם ובמוצרים אחרים שניתן להסיבם בקלות לשימוש