32
מערכות תת-קרקעיות היסטוריות, שאמנם קשה למצוא להן שימוש במתכונתן הנוכחי, אך את
חלקן אפשר להסב למטרות מיגון, אגירה, אחסון, שלא לדבר על חניונים ועל אתרי תיירות. יש
מנהרות באזור תענך, במישור רותם, בעין זיק )בנגב(, במצוקי מנרה )בגליל(, במעלה עצמאות.
מהתקופה העות'מנית נותרה מנהרת רכבת נטושה בשכם, בראש הנקרה ובראש פינה.
לצד ציון היתרונות של פיתוח תחום התת-קרקע, יש להצביע על קשיים ועל בעיות שיתעוררו
במהלכו ובעקבותיו, בעיקר בשתי קטגוריות עיקריות:
1 .
קשיים גאולוגיים-הנדסיים-טכניים. רוב רובה של הארץ בנוי מסלעי משקע הנוחים
להתחפרות, שהתנהגותם ומאפייניהם ידועים היטב מדעית והנדסית. באזורים של העתקים
ושברים גאולוגיים ובאזורים הלא יציבים של מישור החוף הישראלי, הבנוי בעיקר מחולות
)מאשקלון עד נהריה(, הבנייה אפשרית, אבל יהיה צורך בתכנון פרטני לגבי כל אתר ואולי
בפתרונות טכנולוגיים שונים לביסוס היסודות. בעיה נוספת היא קשיי ניקוז במקרה של בנייה
תת-קרקעית מסיבית וסכנות הצפה הנובעות מכך. הפינוי של תוצרי החפירה במקרה של
הוצאת מיליוני טונות של סלעים ידרוש פתרונות לוגיסטיים והנדסיים כהובלה, אתרי אחסון,
מיון, העשרה, הטמנה ומכירה.
2 .
קשיים סביבתיים ובריאותיים. ייתכנו פגיעה במערכי החידור והחלחול של מים לסלעים או
דרכם והשפעה לא רצויה על הזנת האקוויפרים; פגיעה באקוויפרים הקיימים, כגון זיהומם.
פגיעה אקולוגית בצומח ובחי ובשטחים פתוחים )בדגש על המרחבים שיתבצע בהם הקשר
הישיר בין הקרקע למה שמתרחש בתוכה: בורות או פירים של אוורור, פליטה, מערכי התחבורה
המקשרים ועוד(. תיווצר בעיה של נטרול השפעות הגזים הרעילים )רדון( או מזהמים שונים
)דלקים וממיסים( שעלולים לחדור לתת-קרקע בשל הפעילות התעשייתית הסמוכה )שטחי
תע"ש, תחנות דלק, מפעלים, מוסכים( או אתרי ההטמנה השונים. כמו כן, יש להביא בחשבון
את בעיית האור והאוויר של מי שישכנו או ישהו במתחמים התת-קרקעיים.