24 / 48
24
סיווג תכנוני )לפי צורה וממד(
מבחינה גאומטרית-הנדסית ניתן למיין מבנים תת-קרקעיים לשלוש צורות תכנון עיקריות:
1 .
מנהרות או מבנים תת-קרקעיים "ארוכים" – בעלי ממד אופקי משמעותי ביותר )לעומת רוחב
או גובה החתך(;
2 .
פירים או מנהרות אנכיות, כלומר מבנים תת-קרקעיים החפורים לעומק, כגון למעליות, לאוורור,
לחימום, לניקוז ולתקשורת, ולעתים למטרות צבאיות;
3 .
תאים, חדרים או מבנים תת-קרקעיים אחרים שמשתרעים בשלושת הממדים. מדובר בצורה
שמתאימה לשימושים רבים.
חשוב לציין כי במערכות תת-קרקעיות מורכבות )רציפות ורב-שכבתיות( משתמשים בשילוב של
שלוש הצורות הללו. דוגמה טובה לכך היא הרכבת התחתית.
סיווג לפי מיקום
ההבחנה הבסיסית נעשית בין שני סוגי מבנים:
1 .
מבנים שמעליהם יש שטחים פתוחים: פארקים, גנים, יערות או שדות חקלאיים וגופי מים.
במקרים אלו אין צורך להתחשב בבידוד משמעותי בין התת-קרקע לבין מה שנמצא מעל פני
האדמה.
2 .
מבנים תת-קרקעיים הנמצאים מתחת למרחב אורבני בנוי בצפיפות, או מתחת לתשתיות
הנדסיות מורכבות. במקרה הזה נחוץ קשר בין המבנים והתת-קרקע או בידוד בינו לבין מה
שנמצא מעליו.
סיווג לפי השפעות אקולוגיות
ההבחנה הבסיסית היא בין שלוש קטגוריות עיקריות של מבנים:
1 .
מבנים שנחיצותם )הכלכלית, או הביטחונית( עולה על כל נזק אקולוגי פוטנציאלי, בשל סוגיות
מיקום ואיתור ספציפיים המצביעים על אתר גאוגרפי כלשהו )מרחבים תת-קרקעיים הנמצאים
במרחק אופטימלי מהיעדים שעליהם לשרת, כגון מחסנים, תחנות חשמל ומאגרי מים(. בדרך
כלל דובר באתרים סודיים, מוסווים ומוגנים היטב מכל איום. במקרים אלה לא תוכננה שום
אינטגרציה בין תכסית הקרקע, הצומח והחי שבה, לבין מה שתוכנן להקים מתחתיה. דוגמה
למבנים מסוג זה: תשתיות תחבורתיות בעלי חשיבות עליונה, אתרים צבאיים ותעשייתיים
סודיים.