תת קרקע, נקודת מבט גאואסטרטגית

המלחמה הקרה והאיומים שהיו גלומים בה, ובה בעת פיתוח טכנולוגיות לווייניות, סימלו את בואו

של תור הזהב בתחום ניצול התת-קרקע. מתחת לפני האדמה, סמוך לערים הקיימות )אוטווה, בון,

מוסקבה ואחרות( או מתחתיהן הוכשרו מיליארדי מ"ר של שטחים. במקלטים אלה הוסוו מעיני

הלוויינים תעשיות ואמצעי לחימה רגישים. מלבד זאת הוכנו מקלטי ענק להתגוננות מפני נשק

אטומי, ביולוגי או כימי למיליוני בני אדם. האובססיה של הירידה לתת-קרקע כמרכיב עיקרי של

Allen

2012;

Mehra

מיגון העורף השתלטה על שני הגושים: הקומוניסטי והמערבי )8991

המלחמה הקרה הולידה בניית מתקנים ותשתיות תת-קרקעיות רבות ולא רק למקרה של אסון

גרעיני. נציין מקרה מעניין, בו מצאו מהנדסים צבאיים שימוש בחללים תת-קרקעיים הנמצאים

(, שבחצי האי קרים נועד

Balaklava

בה )

לקל

מתחת לפני הים. כך בסיס הצי הצבאי הסובייטי שבב

לשינוע, השהיה ותיקון צוללות מתחת לסלעים ומפלס פני הים, הרחק מאיומים ותוך הסוואה

(. על תשתיות אלו נודע בעקבות התפרקות ברית המועצות,

Brown

אידאלית מלווייני האויב )3002

אך נראה שמתקנים דומים של ברית נאט"ו לא ייחשפו בעתיד הקרוב.

Eastler

2004;

Pelham

במבצע צוק איתן )4102( התגלו מנהרות רבות סביב רצועת עזה )2102

אך הפלסטינים לא המציאו את השימוש בהן לצורכי לחימה. באפגניסטן ובפקיסטן משמשות

Bahmanyar

מנהרות ומערות מקום מסתור ותשתית לניהול מלחמת גרילה לכוחות אל-קאעידה )

;(

Rottman et al.

2102(; מנהרות שימשו את כוחות צפון וייטנאם במאבקם נגד האמריקנים )6002

צפון קוריאה אימצה שימוש מסיבי במרחבים תת-קרקעיים למטרות צבאיות שונות: החל ממפעלי

תעשייה הצבאיים, דרך מחסנים ומאגרים רבים וכלה במתקני הגרעין. נוסף על כך חפרה צפון

קוריאה מנהרות רחבות במיוחד מתחת לקו הפסקת האש בינה לבין שכנתה מדרום, שאפשר להזרים

Fischer

בהן דיוויזיות שלמות, ארטילריה כבדה ואף טנקים )7002

על השימוש בתת-קרקע למטרות צבאיות נכתב בהרחבה )שי 3002(. אשר לצרכים אזרחיים,

האמריקנים היו הראשונים שהשכילו לנצל את יתרונות המרחב התת-קרקעי בדבר איטום, בידוד

ושימור של טמפרטורות, לחצים ולחות קבועים. הם הפעילו את המקרר התעשייתי התת-קרקעי

הראשון ומצאו דרך לאחסון דלקים פחמימנים בשכבות נקבוביות של גז ונפט שהידלדלו. הם

בנו מאגרים תת-קרקעיים "רגילים", אך בממדים גדולים במיוחד. כך השיגו חיסכון מרבי על ידי

מניעת התאדות, הנמכת סיכויי שריפה והגנה מפני השפעות חיצוניות. כבר בסוף שנות שישים של

המאה הקודמת הוקמו יותר מ-%59 של מכלי הגז הנוזלי בארצות הברית בתת-קרקע, וכך גם רוב

העתודות האסטרטגיות של הנפט ומוצריו. המודל האמריקני אומץ על ידי רוב חברות האנרגיה

בעולם ואלו הוכנסו לתקנים בין-לאומיים.