תת קרקע, נקודת מבט גאואסטרטגית

השישים של המאה הקודמת. באזור התגלו מערכות תת-קרקעיות המורכבות מלא פחות מ-81

קומות )לפחות 08 מ' של מפלסים בגובה של 2 מ' ואף יותר לכל קומה, וכל שנה מתגלים כוכים

וחדרים בעומקים ניכרים יותר, אם כי בגבהים נמוכים יחסית(. מתקנים אלו הרכיבו אלפי "חדרים"

קטנים יחסית וכן "בתי מלאכה", מאגרים ואולמות )של כ-003 מ"ר ואף יותר(. מכלול המבנים יכלו

לאכלס עשרות אלפי תושבים בנוחות יחסית. בקומות הקרובות יותר לפני הקרקע שוכנו בעלי חיים

)צאן, בקר, עופות(. כמה מבנים תוכננו כ"מטבחים שיתופיים". שפע תנורים להדלקת אש בחדרים

תת-קרקעיים מיוחדים שימשו להכנת מזון ולחמום בעת הצורך. בדרך כלל הטמפרטורה בתת-

01 צלזיוס.

קרקע של קפדוקיה סבבה סביב

הערים התת-קרקעיות בקפדוקיה הצטיידו במגוון מעברים דמויי מנהרות, וברובם היו דלתות

ושערים שדרכם יכלו לעבור אף כרכרות. מאות כניסות גלויות ונסתרות קישרו בין העולם החיצוני

לתת-קרקע. לצורכי הקשר בין המפלסים ולאוורור סודרו עשרות פירים אנכיים בקוטר של כ-5.1

מ'. עומקם הגיע עד לשכבות שלא ניתנות היו לשימוש )אלו הרוויות במים(. עד היום ניתן לעבור

מתחת לקרקע בכל כיוון אפשרי ולנשום אוויר נקי יחסית. מהנדסי העבר לא זנחו גם את צורכי

הסניטציה והניקוז. שפע פתרונות יצירתיים נועדו לשפר את החיים במתחמים התת-קרקעיים

(. חשוב לציין, כי אוכלוסיית קפדוקיה לא בחרה מרצון לרדת לתת-

Aydan and Ulusay

2003)

קרקע, אלא נאלצה לעשות זאת בשל מלחמות ורדיפות דתיות.

בארץ ישראל נבנתה מערכת מנהור ביהודה, בשומרון ובגליל, בעיקר בתקופת מרד בר-כוכבא

(. עוד לפני כן, בימי המלך חזקיהו )אמצע האלף הראשון לפסה"נ(

Tsafrir and Zissu

2002)

Lewy

2006;

Barghouth

שימשו מערכות תת-קרקעיות את תושבי ירושלים להעברת מים )

(. האדריכלים הנבטים בפטרה, בנגב ובמדבר יהודה השאירו שרידי תשתיות

and

Al-Saed

2009

שה )בשפלת יהודה(,

תת-קרקעיות הנחוצות להישרדות בתנאים פיזיים ואקלימיים קשים כמו במר

Netzer

(. מבנים לא פחות מופלאים תכנן ובנה הורדוס )8002

Levy

בחצור ובמגידו )8002

della Dora

תפקיד נוסף, הנפוץ ביותר, של התת-קרקע היה השימוש בו למטרות קבורה )1102

השימוש המסיבי בתת-קרקע במזרח התיכון התאפשר בעיקר בשל תנאים גאולוגיים וגאומורפולוגיים

מסוימים: ריבוי מנהרות קרסטיות )בסלעי הגיר(, או סלעים נוחים לחפירה, כגון טוף )קפדוקיה(

(. הרומאים, ששלטו והפיצו את תרבותם באזור, הובילו לשיפור טכנולוגי משמעותי

Bertini

2010)

בתחום התת-קרקע והמנהור. רומי עשתה שימוש רב במרחבים תת-קרקעיים, החל ממעברי מים,

מנהרות וכלה במכרות להפקת מלח, מתכות ופחם. תשתיות רבות להצגות בקולוסאום ובמתקנים

Multhauf

1978;

Davies

דומים ברחבי האימפריה הרומית מוקמו בתת-קרקע, מתחת לבימה )

.(1979