13 / 48
13
כיום, במקרה אסון כלשהו, כגון הפצצה ארוכה ומסיבית, כפי שכבר קרה בדרום פעם אחר פעם
)בשנים 0002-4102( או בצפון )מאז שנות החמישים(, תצטרך המדינה לפנות אוכלוסייה רבה. כיום,
טווח הטילים של אויבי ישראל יכול להגיע לכל נקודה בשטחה. יש להזכיר כי מלחמות פורצות לא
רק בקיץ )כמו ב"צוק איתן", "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן"(, שבו אפשר לבנות "עיר אוהלים" על
חוף הים.
נחוץ אפוא לייעד מתקנים תת-קרקעיים לפינוי, שיהיו מוכנים עם כל התשתיות הדרושות לאכסון
אוכלוסייה: מים, ביוב, חשמל, תקשורת ותשתיות חברתיות בסיסיות. למי שנבהל מההשקעה
האדירה שהדבר דורש כדאי לזכור את אסון ההוריקן קטרינה בניו-אורלינס. השהות באיצטדיון
חצי-פתוח של 02 אלף מפונים וכ-005 אנשי המשמר האזרחי – ללא סידור מרחבי מתוכנן מראש,
בלי מאגרי מזון, מים, ללא ציוד, שירותים ועזרה חיונית, בלי חשמל ותקשורת, עם אבטחה קלוקלת,
.(
Harris
מעשי ביזה, גניבות ומעשי אלימות – נתפסה על ידי שוהים כגיהנום עלי אדמות )8002
סביר להניח כי במתחם תת-קרקעי שקט ומסודר לא היו המפונים סובלים כפי שסבלו.
. בניתוח הביקושים הצפויים לקרקע טרם דנו בצרכים החדשים
משרד הביטחון ושימושים אחרים
של מערכת הביטחון, בצרכים הנוספים של תשתית המים והביוב, בכל הנוגע להטמנת פסולת בתת-
לא הזכרנו את הצורך במחסנים למקרי חירום, שמיקומם האידאלי הוא
1
קרקע בניהול נכון ורגיש.
בתת-קרקע המוגנת ולא על פני הקרקע החשופות למעשי טרור ולסכנות המלחמה )ממגורות כגון
דגון, מחסני קירור(. גם לא פירטנו את מבני התת-קרקע בתוך ערים או בקרבתן, שישרתו מערכות
אורבניות )מרכזי מסחר, שווקים סיטונאים וכדומה(.
הפרק הבא ידון במגוון השימושים ההיסטוריים במבנים תת-קרקעיים.
1 אתרי הטמנת הפסולת בארץ, בעיקר פסולת מסוכנת, מוקמו כל השנים הרחק מעיני הציבור, בעיקר בנגב השומם.
אלא שתכניות פיתוח הנגב, ובייחוד בניית עיר הבה"דים, אילצו את הנוגעים בדבר לפנות את אתרי הפסולת
המסוכנת. היום ברור שהנגב הוא אמנם האזור המתאים להטמנת הפסולת, אך בתת-קרקע ולפי תקנים מערביים
.(
Zimmels et al
נוקשים )6002 .