תת קרקע, נקודת מבט גאואסטרטגית

לסבר את האוזן, נציין כי הקידוח העמוק ביותר שנעשה אי פעם בכדור הארץ היה של 2.21 ק"מ.

תנאי הטמפרטורה והלחץ בעומק זה מזכירים את אלה שעל פני כוכב נגה )מאות מעלות צלסיוס

ועשרות אטמוספרות(. המכרות העמוקים ביותר בדרום אפריקה הגיעו עד שישה ק"מ. הטמפרטורה

בהן מגיעה לכ-06 מעלות צלסיוס ותנאי העבודה, למרות כל ציוד העזר, קשים ביותר.

כפי שניתן להסיק מהדוגמאות, התחפרות בקרקע מעמידה אתגרים לא מעטים. עם זאת, מאות

המטרים הקרובים ל"מפלס האפס" או לפני הקרקע, שתנאי הלחץ והטמפרטורה בהם אינם שונים

בהרבה מאלה שעל פני הקרקע, מאפשרים לבנות שפע מתקנים או מבנים פוטנציאליים, בני מיליארדי

מ"ק, שאינם מוגבלים בממד האופקי. בתכנון הנדסי מתקדם )צורכי אוורור, תאורה, תחבורה, בידוד

ממים, ניקוז, אבטחה משריפות וכדומה( ניתן ליצור ערים תת-קרקעיות שלמות, ולפחות לשלב ערים

קיימות במרחב האורבני שנמצא מתחתיהן. מכל מקום, התת-קרקע הוא פתרון מועדף בכל הקשור

לתשתיות – בלעדיהן תפסיק הציוויליזציה האנושית המודרנית להתנהל במתכונתה הנוכחית.

הניסיון העולמי המצטבר של אדריכלים ומתכנני ערים בתחום מרשים ביותר. בערים הגדולות

)המונות יותר משני מיליון נפשות( של אירופה ובייחוד באלו של צפון אמריקה נמצאים במרחבים

התת-קרקעיים כ-%07 של החניונים, כ-%08 של המחסנים, כ-%05 של הארכיונים וכ-%53 של

המשרדים. רכבות תחתיות, כבישים, מנהרות ומחלפים תת-קרקעיים מצילים את כרכי הענק

תר

מפקקים, מחברים אותן ביעילות אל הפריפריות שלהן ויוצרים מרחב אורבני אינטגרטיבי. למו

לפרט את נחיצות התת-קרקע לתשתיות המים, לביוב, לחשמל ולתקשורת, שלא לדבר על צורכי

הביטחון במדינות השונות; מרבית המתקנים הרגישים, ההתקפיים, ההגנתיים והעורפיים הוחדרו

מתחת למסלע והוסוו בגופי המים שמעליהם ובשפע אמצעים נוספים.