8 / 48
8
4 .
מבנים בעלי התאמה נמוכה: משרדים, מתנ"סים, חדרי אשפוז, יחידות מגורים, אצטדיונים,
חדרי לימוד, מוסדות דת, חינוך, חירום והצלה, מתקני התפלה, מחנות צבאיים וגם תעשיות
קלות ומלאכות, תעשייה עתירת ידע ותשתיות לנמלי התעופה.
5 .
בתור "אינם מתאימים" סווגו: שטחים פתוחים, קרקע חקלאית, פארקים, גנים, יערות, מסלולים
של שדות תעופה, וכן מוסדות למינהל ציבורי, אתרי מלונאות ונופש, אטרקציות תיירותיות,
מגרשי ספורט ומעגנות בנמלי הים.
ניתן להסכים או לא להסכים עם האחראים על המיון שהוצג מעלה. אפשר להתווכח ואף להצביע
על טעויות, חפיפות ותקלות. ניתן אפילו לעלות שאלות לא מעטות: האם נקודות המוצא של
מתכנני התמ"א 04 מטעות? אולי משהו אחר מסתתר מאחוריהן? האם התכניות יצאו לפועל? האם
יצליחו לשלב בין הדרישות למיגון לרצונות היזמים? אולי התכנית תיכשל כמו תמ"א 83 מה יהיו
התמריצים, אם בכלל? כיצד ייפתרו סוגיות משפטיות הקשורות בבעלות על מרחבים תת-קרקעיים?
כיצד תתבצע ההפקעה )אם בכלל(? שלל שאלות קשות ולא האחרונות, שלא יזכו לתשובות בחיבור
הנוכחי.
המסמך לא יעסוק בביקורת תוכנית המתאר. מטרתו לנתח את האפשרויות לפיתוח התחום התת-
קרקעי בישראל, מתוך התחשבות במצבה הדמוגרפי, הכלכלי והגאופוליטי של המדינה. כמו כן יסקור
המסמך את הרקע ההיסטורי והניסיון העולמי העשיר לפיתוח התחום, ימיין, יתאר וידגים את
סוגי המבנים התת-קרקעיים העיקריים, את מורכבותם, יתרונותיהם וחסרונותיהם. פרק נפרד ידון
במנהור אצל שכנותינו, ורובו יוקדש לשימושים בתת-קרקע שנחשפו במלואם בעקבות מבצע צוק
איתן ברצועת עזה. ברצונם של המחברים להדגיש שנקודת מבטם היא גאואסטרטגית. כלומר, הדגש
יושם קודם כול על צורכי המדינה, אלה הקיומיים ואלה שיהפכו לכאלה בעתיד הנראה לעין, ולא
על נקודות טקטיות שיוכלו להביא תועלת מיידית לגופים אינטרסנטים שונים, לצרכים פוליטיים,
לתכסיסים תקשורתיים או לפרט.
לפני שניגש לעומקו של הנושא ננסה להגדיר במדויק מהו ה"תת-קרקע" שיידון בחיבור הנוכחי.
מתחת לפני האדמה נמצאים סלעים במצב צבירה שונה, מים, חומרים ביולוגיים, שלא לדבר על
מגוון רחב של שרידי פעילות האדם, כגון שכבות תרבותיות שונות המוכרות לארכאולוגים. כל אלה
אינם עיקר עיסוקנו. בחיבור הנוכחי, המושג "תת-קרקע" חל על חללים או מרחבים תת-קרקעיים
)טבעיים, מלאכותיים או משולבים(, שיכולים לשמש לבנייה תת-קרקעית לשימושים שונים.
לכאורה, מעמקי הפלנטה שלנו טומנים בתוכם שפע שטחים שמחכים לניצול. האומנם? מתברר שלא
בדיוק. אומנם רדיוס כדור הארץ הוא 073,6 ק"מ, אך לא כל מקום בו ניתן לבנייה תת-קרקעית. כדי