14
פרק ב. פיתוח התת-קרקע: רקע היסטורי
השימוש במרחבים תת-קרקעיים נפוץ עוד בתקופה הפליאוליתית, תקופת האבן. מנהרות ומערות
טבעיים היו מקומות אידאליים למטרות רבות של האדם הקדמון: למגורים, לבארות מים ולמאגרי
מזון, להפקת מחצבים בסיסיים ולקבורה ולצורכי פולחן. בשלב מסוים למדו בני האדם לא רק לנצל
מרחבים תת-קרקעיים טבעיים, אלא גם ליצור כאלה בעצמם, מכמה סיבות:
•
Shepherd
פיתוח מכרות ומחצבות – את העתיקים ביותר ניתן לתארך לאלף השביעי לפסה"נ )
(1993;
Lynch
2004
•
הצורך בקבורה מוגנת מפני בוזזים, בדגש על תלי הקבורה של פרעוני מצרים מהאלף השני
(
El Salam
לפסה"נ )2002
•
צורכי הגנה ותשתיות – בעיקר מעברי מים תת-קרקעיים ומנהרות אספקה, ששימשו ערים
(
Sandström
נצורות – האלף הראשון לפסה"נ )3691
ארכאולוגים גילו פלאים הנדסיים תת-קרקעיים בני אלפי שנים ששימשו למטרות שונות. חלקם
תוכננו בידי האדם וחלקם היו טבעיים ורק עובדו ותואמו לצורכיהם השונים של התושבים. כך
למשל המנהרה התת-ימית הראשונה המתועדת בהיסטוריה, מהאלף השלישי )0812 לפסה"נ(.
מדובר בהמצאה גאונית של מהנדסי בבל, שבחרו לא לבנות גשר שייהרס בכל הצפה או שיפריע
(. ממדיה יכולים להרשים את
Kirkland
לספנות על נהר הפרת, אלא לחפור מתחת לנהר )9891
מתכנני ההווה: אורך המנהרה 009 מ', רוחבה 9.4 מ' וגובהה 9.3 מ'. וכל זה מתחת לנהר שעומקו יכול
להגיע לעשרות מטרים, מה גם שמתחת למים היו עשרות מטרים נוספים של אקוויפרים.
לא פחות מרשימה היא תעלת מים תת-קרקעית במנהרה מלאכותית באורך 6.1 ק"מ וברוחב וגובה
של 2 מ' שנבנתה באי סאמוס באלף הראשון )035-225 לפנה"ס(. מנהרה זו נחפרה בתוך הר סלעי
קשה לעיבוד יותר מאשר החול והסחף בבבל. אספקת מים שוטפת למבצר של האי באמצעות
.(
Apostol
המנהרה שנבנתה הפכה את סאמוס לבלתי מנוצחת ביוון העתיקה )5991
מקדש לאל הרפואה אסקלפיוס, שהיה מעין שילוב של אתר קבורתו והנצחתו עם בית מרפא,
שנבנה בפרגמון במאה הרביעית לפסה"נ )ליד העיר ברגמה שבטורקיה(, מציג גישה חדשה לשימוש
(: בתוך בור ענק שנחפר הונחו לא רק תשתיות המבנה, אלא חלק גדול
Remus
בתת-קרקע )6991
מהמתקן כולו, על רוב קירותיו, עמודיו התומכים )בגובה של 5 מ'(, התקרה וכל השאר. עם השלמת
הבנייה כוסה המבנה בקרקע, ובינו לבין אתריו האחרים חיברו שתי מנהרות באורך של כ-05 מ'.
עשרות ערים תת-קרקעיות )63 שלמות ועשרות מתקנים מקובצים פחות וקטנים יותר( בקפדוקיה
)אנטוליה בטורקיה של ימינו( מרשימים את החוקרים מאז הוחל בחקר שיטתי שלהן בשנות