תת קרקע, נקודת מבט גאואסטרטגית

. מערכת רב-מפלסית המאפשרת תפקוד תת-קרקעי ללא הפרעות חיצוניות לרבות פגיעה

גיברלטר

ישירה במתקנים בוצעה בגיברלטר על ידי מחלקת ההנדסה של חיל ההנדסה הבריטי, בסיוע כורים

מקצועיים. מטרת המתכננים הייתה ליצור מערכת מנהרות גדולה ובה אולמות גדולים יחסית,

שתתפקד לפחות שנה במנותק מהעולם החיצוני אך תוכל להעניק את כל השירותים הנחוצים

לאוכלוסייה ששוהה בה. המערכת כללה מבנים קלים לשהייה ולאחסון, מאגרי מים, תחנת כוח, בית

חולים ומתקנים נוספים. האולם הגדול ביותר של המערכת הגיע לממדים הבאים: 411 מ' אורך, 51

מ' רוחב וגובה מרבי של 3.3 מ'. הכניסות מוגנו במערכות הנדסיות צבאיות ואזרחיות מתקדמות,

וכללו בין היתר תאים לקליטת הדף. כמו כן נבנו קירות מגן חופפים חלקית, שכיסו לפחות שלושה

רבעים מרוחב המנהרות.

. בארץ האם של גיברלטר בוצעו עבודות מקלוט לא פחות משמעותיות. הבריטים מצאו לנכון

אנגליה

(

Portsmouth

(, בפורטסמות )

Ramsgate

להסב מנהרות קיימות, שהחשובות שבהן היו ברמסגייט )

(. בערי נמל אלו הושם דגש מיוחד על מנהרות אחסנה. הרחבתן והתאמתן לייעודן

Dover

ובדובר )

החדש בוצעה בעת מלחמת העולם השנייה )כמאה שנים לאחר כרייתן(. ברמסגייט אף הצליחו

להתאים חלק מהמנהרה לתוואי הרכבת באורך של 2.3 ק"מ, וחלק אחר לקליטת מיטות אשפוז.

בסופו של דבר המנהרה שימשה מחסה לכ-000,05 איש. בכניסה אליה נעשו שתי שבירות זווית

למניעת הדף. מנהרות הרכבת התחתית בלונדון כבר הוזכרו לעיל. אין לזלזל בתפקודן בעת ה"בליץ",

אך חשוב לציין כי הבעיה המרכזית הייתה תברואתית: הן לא נבנו במטרה לאכלס רבבות לתקופה

ממושכת. בשנות המלחמה בנאצים התגבר החשש מהתפשטות מגפות עקב צפיפות והיעדר שירותים

במנהרות. המיגון היה חלקי בלבד ולא תמיד עמד בתנאי פגיעה ישירה, שכן עומקי הרכבת התחתית

לא תוכננו בהתאם ליכולת החדירה של פצצות האויב, שהלכו והשתפרו עם הזמן, אלא לפי שיקולים

אחרים.

. העשירה והמפותחת בין מדינות העולם, בעלת יכולת-על בנושא התת-קרקע, הן בהיבט

ארה"ב

הכספי הן הטכנולוגי, לא ביצעה תוכניות מינהור מקיפות למטרות מקלוט אזרחי, על אף עבודת

בדיקה שנעשתה בתחום בשנות השישים בעקבות החשש ממלחמה גרעינית עם ברית המועצות.

בכל זאת פותחו כמה טכנולוגיות ייחודיות, למשל פרויקט של פיקוד האוויר האסטרטגי שיושמה בו

שיטת בנייה על גבי קפיצים שנועדו לשיכוך אפקטים של זעזוע כתוצאה מפיצוץ.

. תפיסת ההתגוננות בשוודיה היא בין המחמירות והמתחשבות והאיכותיות ביותר בעולם

שוודיה

המערבי. המערך של מרחבי מיגון ציבוריים כולל כ-6 מיליון מקומות מקלוט מתוך 8.5 מיליון

הנדרשים. המקלטים שנבנו הם מכמה סוגים: אלו שנועדו למרכזי בקרה ומפקדות, וכן מקלטים

ציבוריים גדולים )שיועדו לשהייה בו-זמנית של 000,51 איש( וקטנים )שתוכננו לקלוט עד 081