תת קרקע, נקודת מבט גאואסטרטגית

פרק ג. התת-קרקע: סיווג ומיון

בפרק זה נמיין ונסווג מבנים שניתן למקם בתת-קרקע. מבלי להתעמק בנושאים גאולוגיים או

הנדסיים מסובכים, נביא את כולם כדי לצייר תמונה מקיפה ככל האפשר של שימושים, בעיות,

חסרונות ויתרונות.

סיווג בהתאם לייעוד

1 .

תחבורה – כל הקשור בהיבט הנייח והנייד של הענף: ביבשה, באוויר ובים. מדובר במעברי דרך

תת-קרקעיים, מנהרות רכבת, מערכות רכבת תחתית, תחנות מרכזיות ומשניות של תחבורה

מוטורית, תחנות דלק, סדנאות ובתי מלאכה, חניונים, מתקנים שונים של נמלי ים ושדות

תעופה. מבחינה גאוגרפית ניתן אף לבדל בין תחום התחבורה הפנים-עירוני )צפוף ומורכב

יותר( לבין הבין-עירוני )מורכב פחות אך לא פחות חשוב(.

2 .

תעשייה – מבחינה היסטורית, עד השליש האחרון של המאה ה-02 היה רוב השימוש

ת ובונקרים לשליטה על תהליכי

רו

בתת-קרקע בענף של תעשיות עתירות חומרי גלם: בו

הייצור ומרחבים ספציפיים לעיבוד חומרי גלם ואף תוצרי ביניים במפעלי פלדה, מפעלים

כימיים ופטרו-כימיים. מובן שבתת-קרקע השתמשו בכלל התעשיות הקשורות במכרות או

בכל הטכנולוגיות של הוצאת המחצבים ועיבודם הראשוני )מיון, ריסוק, העשרה(. תעשיות

ביטחוניות )סודיות בעיקר( ניצלו את יתרונות העומק כדי להתרחק ממגוון הפרעות על פני

האדמה. מהפכת המחשוב והטכנולוגיות הנלוות מאפשרת למקם מתחת לפני הקרקע כמעט כל

תעשייה גם כבדה וגם עתירת ידע.

3 .

אנרגיה – כלל התחנות או חלק מן המתחמים התת-קרקעיים בתחנות כוח ההידרואלקטריות,

התרמיות והגרעיניות. במקרה האחרון הדגש הושם על מערכות קירור ועל מנהרות שמיועדות

להעברת חומרי גלם, מיקום טרנספורמטורים, קבלים וכדומה.

4 .

אחסון – מאגרים פעילים וכן מצבורים לשעת חירום )נפט, גז, דלקים, מים, ציוד מגוון(.

מרחב תת-קרקעי אטום מאפשר הקמה ותחזוקה של מקררי ענק שניתן לשמור בהם לאורך

זמן תוצרת חקלאית לא מעובדת ומוצרי מזון מוגמרים וחצי-מוגמרים. תת-קטגוריה חשובה

נוספת של אחסנה היא מצבורי הטמנה )סופית או עתית( של פסולת מסוכנת, רדיואקטיבית,

כימית או ביולוגית.

5 .

צרכים ציבוריים – משרדים ושטחי מסחר, מסעדות, מתקני ספורט ובידור, מוסדות דת.

במקרים רבים קיים שילוב בין הבנייה הרגילה לבין זו התת-קרקעית, בדגש על חניות ותשתיות

לבניינים רבי-קומות.