41 / 50
40
ארנון סופר
אובדן הריבונות הישראלית בגליל המרכזי ונסיגה לגבולות תכנית החלוקה:
ההשלכות האסטרטגיות
המסקנה מכל האמור לעיל היא: הפלסטיניזציה הצפויה של היישובים הקהילתיים במרחב
הגליל המרכזי עקב ביטול מנגנון המיון והבקרה על המתיישבים וקריסת הנוכחות היהודית
הציונית באזור זה מובילה לנסיגת הריבונות הישראלית דה-פקטו במרחב זה.
בסיטואציה זו נותרות מותניים צרות של ריבונות בין המרחב הפלסטיני החזק של השומרון
(מרחב ג'נין-שכם-טול כרם) לבין המרחב הפלסטיני של הגליל המרכזי – עמק יזרעאל. הדבר
עלול להוביל לרצף טריטוריאלי בין אזור השומרון ועד הגליל המרכזי על כל המשתמע מכך
(מפה 4).
סיכום
מאמר זה בא לסנגר על הצורך במוסד ועדות המיון והקבלה ביישובים קהילתיים הקטנים
במרכז הגליל. הדגש הוא על יישובים קהילתיים קטנים בפריפריה ולא במרכז הארץ. ועדות אלו
הוצגו בו כמנגנון הגנה על היישובים הקהילתיים הקטנים, מטעמים גאואסטרטגיים, גאוגרפיים,
כלכליים, חברתיים ודמוגרפיים למיניהם.
אפשר להכביר מילים – מילים גבוהות, ליברליות, צדקניות – נגד רעיון הוועדות הללו, אבל
לא קשה להבין שביטולן בפריפריה יביא לקץ ההתיישבות היהודים שם, ולכך השלכות הרות-
אסון לא רק להתיישבות הכפרית הקטנה בפריפריה אלא לעתידה של ישראל הציונית בכלל.
קריסת ההתיישבות היהודית בגליל תביא ללחצים פלסטיניים על גדרות מדינת תל אביב, וזו
לא תתקיים זמן רב ללא עורף יהודי.
הרחבנו במאמר מדוע ההתיישבות בפריפריה שברירית מבחינה דמוגרפית ומבחינת השירותים
והצרכים שלה; הסברנו באריכות מהם היחסים הרגישים והטעונים בין יהודים למוסלמים
במרחב הגליל ובעיקר במרחבים שהיו אמורים להיות חלק מהמדינה הפלסטינית – קרי לב
הגליל. אי אפשר להתעלם ממציאות מורכבת זו ולצאת נגד מי שהחליט על המשך קיום מוסד
ועדת הקבלה. כדאי גם לציין כי התיקון התחיקתי איננו חל על יישובים חקלאיים (קליטת
חברים לקיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים וכפרים שיתופיים).
עם זאת, לפי תפיסתי אין למנוע כניסת לא יהודים ליישובים קהילתיים כל עוד מדובר
באוכלוסייה בעלת השקפה המשתלבת עם תפיסות היסוד ופרופיל הזהות התרבותי של