Background Image
Next Page  46 / 50 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 46 / 50 Previous Page
Page Background

45

ההתנגדות לוועדות הקבלה ליישובים קהילתיים קטנים בפריפריה - הכצעקתה?!

אכן, ניתן למתוח ביקורת לגיטימית על הוראה ספציפית זו או אחרת של התיקון החקיקתי,

אולם ביקורת זו צריכה להיות מנומקת ומעוגנת בעובדות מוצקות (להבדיל מסיסמאות שעל

פיהן "יש כוונה סמויה להדיר ערבים").

ביקורת הנשענת על ריק עובדתי היא ביקורת חלולה, הנובעת מהיסטריה. זו היסטריה הרואה

צל הרים כהרים; היא מזהה "גל חקיקה" שאיננו קיים (ובלאו הכי, מדובר בחקיקה שיש בה יותר

דקלרציה מתוכן של ממש, והמורכבת, כרגיל, מתיקונים מינוריים בחקיקה קיימת).

כמה דוגמאות לבורות הטוטאלית של היוצאים כנגד התיקון החקיקתי.

הדוגמה הראשונה לבורות – מנגנון מיון של מועמדים פועל ביישובים הקהילתיים הקטנים

בפריפריה מאז הקמתם, וזאת מעצם היותם התאגדות חופשית של אנשים במסגרת של אגודה

שיתופית. מה נשתנה אפוא עם התיקון החקיקתי?

נהפוך הוא: בכל אגודה שיתופית למגורים, ברחבי העולם, מקובל כי רשויות האגודה השיתופית

למגורים מחליטות, באופן סוברני, על קבלה או אי קבלה של חברים חדשים.

שאלת החוקתיות של התיקון החקיקתי (הוא החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות [מס'

8] תשע"א-1102) קמה ועולה דווקא מהכיוון ההפוך – כיצד קרה שהמחוקק הראשי מתערב

בשיקול הדעת האוטונומי של סוג מסוים של אגודות שיתופיות, היינו אגודות שיתופיות

להתיישבות בפריפריה, המונות עד 004 בתי אב (כולל הגבלה סטטוטורית בתכנית מתאר

תקפה) המסווגות כיישוב קהילתי (כהגדרתו בתיקון החקיקתי)?

היעלה על הדעת לחייב אגודה שיתופית לתחבורה (אגד, דן) לקבל חברים שאין ברצון אסיפת

החברים לקבלם?

כמובן, היבט (מרחיק לכת) זה של התיקון החקיקתי זוכה להתעלמות מופגנת מצד הצבועים.

דוגמה שנייה לבורות – מפעל המצפים בגליל המרכזי נמצא בחיתוליו. הוא מונה כ-007,2

משפחות. הוא מיעוט זעיר במרחבי הגליל המרכזי (יש לזכור כי קרוב לשליש מתושבי המועצה

האזורית משגב עצמה הם בדווים). בנסיבות אלה, ההתעקשות לקבוע כי מדובר ב"הגנה פסולה

של הרוב על עצמו" היא בגדר עקימת הכתוב ממש.