30 / 82
29
לשהות זמנית בתחומה, ובשנת 9991 כ-001 פליטים נוספים מקוסובו (בן דור 8002)
מחוות אלו לא היו הכרה במעמדם של פליטים מכוחן של הוראות האמנה.
ראוי לציין, כי בניגוד למדינות רבות בעולם שרשות הגירה היא האחראית בהן
לטיפול בסוגיה של מסתננים ומבקשי מקלט ובידה הסמכות לקבוע מי יקבל הכרה
כפליט, ישראל הותירה את סמכות ההחלטה בידי נציבות האו"ם לפליטים. בחקיקה
הישראלית קיימות רק שתי הוראות חוק העוסקות בנושא הכניסה לישראל. האחת
היא חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-2591, הקובע הוראות לעניין כניסתם של עובדים
זרים. השנייה היא החוק למניעת הסתננות, התשי"ד-4591, שעניינו במסתננים. תכליתו
המקורית של החוק למניעת הסתננות הייתה להגן על המדינה מפני כניסה לישראל
ויציאה מתוכה למדינות עוינות שתקפו את ישראל במלחמת העצמאות. תיקון לחוק
זה קובע ענישה פלילית למי שהסתנן למדינה לאחר שגורש ממנה. אין בחקיקה הוראות
המסדירות את אופן הטיפול במבקשי מקלט או בפליטים.
בשנת 1002 קבע היועץ המשפטי לממשלה נוהל להסדרת הטיפול במבקשי המקלט
בישראל. על פי נוהל זה, מבקש המקלט פונה בבקשה מנומקת לנציבות האו"ם
לפליטים. זו בוחנת את עניינו, ולאחר המלצתה מועברת הבקשה לוועדה בין-משרדית
מייעצת, וזו מעבירה את המלצותיה לשר הפנים, בעל הסמכות למתן היתר לשהייה
בישראל. החליט שר הפנים לדחות את הבקשה – נתונה למבקש הזכות לעיון חוזר.
הבקשה מוגשת לנציבות האו"ם לפליטים, ומסלול בחינת הבקשה מתחיל מחדש.
) יש כיום סניפים בתל אביב ובירושלים,
UNHCR
לנציבות האו"ם לפליטים (
UNHCR
ועובדיהם המעטים אמורים לטפל במספר רב של מבקשי מקלט ופליטים (
8002). ההליך אורך פרק זמן ארוך, ועד לסיומו מקבל כל מבקש מעמד של תושב ארעי
(דוח מבקר המדינה 7002).
בשלהי שנת 7002 התגבשה בממשלת ישראל ההבנה כי אין להסכין עם המשך המצב
כפי שהיה אז אלא לפעול לשינויו. עד אותה העת היו תחום ההגירה והטיפול בה
מבוזרים בין הרשויות השונות: צה"ל, שב"ס, ארגוני זכויות אדם ונציבות האו"ם
לפליטים. ארגונים אלה פעלו תוך התוויית מדיניות עצמאית ונפרדת, ולא פעם בחוסר
שיתוף פעולה. החל משנת 7002 "הופקע" הטיפול בבקשות הפליטים מנציבות האו"ם
הציפייה הייתה שהתהליך הסדור החדש יאפשר
1
לפליטים והועבר למינהל האוכלוסין.
בין השאר לאמוד את ממדי התופעה.
1 שיחה עם ראש מינהל האוכלוסין, יעקב גנות, 8002 (לימים רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול).