27 / 82
26
ההחלטה אם לאשר מעמד של פליט נתונה אם כן בידיה של מדינת היעד, וזו רשאית
להציב תנאים להכרה זו. עד להכרה בו נחשב מגיש הבקשה למבקש מקלט ואין לגרשו
עד תום בירור עניינו.
האמנה מסמיכה את נציבות האו"ם לפליטים להגדיר שני סוגי פליטים: פליטים
מכוח אמנת הפליטים – מעמד הניתן פרטנית אחרי בדיקת עניינו האישי של כל פונה;
פליטים הומניטריים – המקבלים הגנה זמנית, כשל פליטים, אך כקבוצה ולא כיחידים,
בשל משברים קשים במדינות מסוימות. נציבות האו"ם פונה למדינות שונות בבקשה
להעניק מעמד של פליט הומניטרי לקבוצות מסוימות באופן זמני.
מכל האמור לעיל עולה, כי על פי המשפט הבין-לאומי אמנת הפליטים אינה מטילה
חובה על המדינות לקלוט פליטים. העיקרון החשוב ביותר הוא האיסור לגרשם בשום
מקרה למדינה שממנה נמלטו.
מטרת המחקר הייתה לנתח את תופעת ההגירה לישראל ממדינות אפריקה בעשור
הנוכחי ולאפיינה, לעמוד על הסיכונים הכרוכים בה לישראל ולבחון פתרונות אפשריים
לבעיה. הפליטיםשייבחנו הם מסתננים מאפריקה לישראל דרך גבול מצרים בלבד, ולא
פלסטינים או שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) ירדנים ואחרים ממדינות ערב השכנות
המנסים למצוא מקלט בישראל.
שאלות המחקר הן:
א. מהם ממדי התופעה והתפתחותה בשנים 0002-9002?
ב. האם הבאים מארצות אפריקה הם פליטים או מהגרי עבודה?
ג. מהי השפעתם של המהגרים על החברה הישראלית ועל הביטחון הלאומי?
במסגרת העבודה נבחנה ספרות רלוונטית והתקיימו ראיונות בעיקר עם ראש רשות
האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, יעקב גנות, ועם גורמים מקצועיים בשירות בתי
הסוהר; בעת ביקור במתקן הכליאה סהרונים (קציעות) התקיימו שיחות עם פליטים
ומהגרים; בשיחות עם אנשי צה"ל ובעיקר עם מח"ט בגזרת מצרים וחטיבת המבצעים
של צה"ל, נעשה ניסיון לבדוק את התייחסות צה"ל לתופעה.