69
הסיפור על חיפוש מקום להגירה בשביל שיפור איכות החיים ומציאת עבודה. הם לא ברחו
ממקום בוער ומאיים. בדקנו כיצד הם הגיעו לישראל וכמה שילמו, והדברים זהים לאלה
שמצא בנפרד טרדמן. זוהי תנועת אנשים שאינה מעידה על פליטות.
אם אין די בכל ההצלבות הללו, הרי שוחחנו עם קציני צה"ל התופסים אותם מדי בוקר
בכניסתם לישראל (וכן עם אנשי "יחידת עוז" המשלימים את המשימה) – כולם מדווחים
על אנשים שיודעים על ישראל ועל הצפוי להם כאן. הם תודרכו, יש להם טלפונים ניידים
והם יודעים אל מי להתקשר ולאן להגיע. הם באים בעיקר לבד, וחלקם עושים זאת מתוך
כוונה להתבסס ולהביא אחר כך את בני המשפחה. האם כל אלה אינם מאפיינים של מהגרי
עבודה ולא של פליטים הנסים על נפשם?
מול ממצאינו (השטחיים, הלא-אקדמיים, ברמת מחקר רדודה...) ניצב צוות אחראי, אמיץ
ואמין – שכותב לנו כך: "נציין כי הטענה [של קלינגר. א"ס] נסתרת בשיטתיות במחקרי
האו"ם בנושא, לפיהם מעל %09 ממבקשי המקלט בישראל הם פליטים או במצבים דמויי
פליטים".
מדוע נתוני האו"ם אמינים יותר מהנתונים של קלינגר, של טרדמן ושלי? מי עומד מאחורי
הדוח? כיצד הגיע למסקנות אלו? האין בדוח האו"ם הטיות בגלל שורה של סיבות הקשורות
ביחס של נציגי האו"ם לישראל? ומה זה "דמויי פליטים"?
אני חוזר לשאלתי-תמיהתי, מה קורה לחוקרים שעסוקים כל כך במתודה עד כי שכחו
לחשוב!
תחליט אתה, פרופ' בן-ארצי, על מי לסמוך. או ביתר זהירות, מדוע לא להעמיד גרסה מול
גרסה? יובל לבנת (אחד החתומים על המכתב) לא חיכה לבירור, הוא קבע עמדה בעיתונים
כבר לפני שנתיים, ושוב לפני שנה, וכועס על כך שיש לי טענות קשות כלפיו.
בעניין החשש ממהגרים מוסלמים מישראל יש לצוות ון ליר ביקורת על עפרה קלינגר,
וכך הם כותבים: "בלי להציג כל נתונים רלבנטיים מקומיים ולא בחינה רצינית של היכולת
להשליך מנתונים שנמצאו באירופה לפני למעלה מעשור על המתרחש בישראל היום";
"...להנחיית היועץ המשפטי לממשלה שלא לייחס מסוכנות לכל מבקש מקלט סודני".
בתשובתי אני כורך את שני המשפטים ביחד. נתונים מאירופה, כמו הניסיון בישראל, כמו
מהגרים מוסלמים
נתונים מצטברים ברחבי העולם ובעיקר בארה"ב בימים אלה ממש על
, ידועים (למי שרוצה לדעת!), ועל כן השב"כ רואה בחשד כל
כפוטנציאל לאיומי טרור
מהגר סודני באשר הוא. זאת הסיבה שאין השב"כ מקבל את עמדת היועץ המשפטי! כאן
המקום להביע את דעתי, כי אני מתקומם על הזכות שלקחו לעצמם רשויות המשפט