במלכודת הרדיקליות באקדמיה

80/36401 המרכז לקידום פליטים אפריקאיים ואח' נגד משרד הפנים, מנהלת ההגירה,

משרד התמ"ת ועיריית אילת. בעתירה זו, אשר הוגשה בשנת 8002, נדרשה הממשלה

לאפשר למבקשי מקלט מאריתריאה וסודן לשהות ואף לעבוד – בעיר אילת.

זה לא מכבר – בחודש מרס 0102 – הגיש אותו עורך דין (עו"ד ד"ר י' לבנת) – עתירה

נוספת כנגד משרד הפנים בעניין מינוי יו"ר לוועדה המייעצת לשר הפנים בעניין

מקלט מדיני: בג"צ 01/8761 מוקד סיוע לעובדים זרים נגד שר הפנים ואח'. עתירה זו

אף היא תלויה ועומדת.

7 7 .

לבסוף, עו"ד י' ברמן (אשר הגיש יחד עם עו"ד ע' בן דור את העתירה בבג"צ 70/2037)

אף הוא הגיש בינתיים עתירה נוספת: בג"צ 80/212 מוקד לסיוע לעובדים זרים,

האגודה לזכויות האזרח בישראל, אס"ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט ואח'

נגד שירות בתי הסוהר ומשרד הפנים.

8 8 .

דווקא לאור הטפת המוסר האתית הכלולה במסמך הביקורת כנגד המחקר (ביחס

מחקר

לקבלת "הסכמה חופשית של המרואיינים לשימוש במידע שבריאיון לצורכי

"(!), מוטב היה כי ייטלו הם קורה מבין עיניהם.

אקדמי

קבוצת עורכי דין, המנהלת תיקים משפטיים – לא אחד, ולא שניים ולא שלושה –

בפני בית המשפט העליון, יחד עם קבוצת תומכים של מהגרים מאפריקה (חלקם

וחלקם ללא תואר כזה) – דורשים לא לפרסם מחקר,

Ph.D

עם תואר אקדמי של

מבלי לגלות כי פרסום המחקר עלול – רחמנא ליצלן – להזיק להם בניצחון בתיקים

המשפטיים לטובת לקוחותיהם.

9 9 .

מכתב הביקורת בתור חלק

אין מנוס אלא לומר את הדברים כהווייתם: יש לראות את

אינטגרלי מההתדיינות המשפטית, תוך תקיפת מומחה מטעם הצד שכנגד באצטלה

של ביקורת אקדמית

אך טבעי הוא כי עורך דין יבקש לזכות במשפט, בייחוד בהליך יוקרתי כמו בית המשפט

הגבוה לצדק. מכאן, ועד כתיבת מכתבי ביקורת לצמרת האקדמית של האוניברסיטה

כנגד עמדה מחקרית העלולה לפגוע בהצלחה בהליך המשפטי – הדרך עוד ארוכה.

הצפייה המינימלית מעורך דין היא כי הוא לא יפנה לאוניברסיטה בדרישה להפעיל

זיק לאינטרס

לחץ על איש אקדמיה כדי שהלה יסכור את פיו היות שהדבר עלול לה

אסטרטגיית

; ואם הוא החליט לעשות זאת – מן הראוי כי יאמץ את

של הלקוח

מייצג

, ויבהיר כי הוא עצמו – הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף –

הגילוי המלא והנאות

, לעבוד ואף להתאזרח

בימים אלה בפני בג"צ תיקים של אנשים הדורשים לשהות

בישראל, ומחקר זה "מעכיר את האווירה".