במלכודת הרדיקליות באקדמיה

מארצות אפריקה "בשל שינויי אקלים, מחסור גובר במים, עליית מפלס מי הים

והצפות כתוצאה מכך" – האם נתון זה הוא נכון אם לאו? כך, למשל, המחקר טוען

כי ארצות האיחוד האירופי ("אירופה" בלשון המחקר) החמירו את מדיניות ההגירה

וצמצמו במאוד-מאוד את היתרי הכניסה. האם נתון זה הוא נכון אם לאו? האם תיאור

דרך הגעת יוצאי אפריקה – באמצעות סדרה של טיסות ("מצ'אד לטריפולי בלוב,

משם בטיסה נוספת לקהיר, משם שכרנו רכב שהסיענו לאל עריש בצפון סיני"), היא

טיפוסית אם לאו?

המחקר מעלה טענה שהמהגרים מארצות אפריקה דוחקים הצדה "עוד יוצא אתיופיה

או בדואי בישראל, הזקוקים גם הם נואשות לסיוע"; האם הנחה מחקרית זו היא

מבוססת אם לאו?

האם הטענה המועלית במחקר, ש"ישראל נמנית עם המדינות הראשונות בעולם

בהיקפי תעסוקה זרים, במקום השלישי אחרי אוסטריה וגרמניה", היא נכונה אם לאו?

המחקר טוען כי רוב רובם של המהגרים מאפריקה הם "מהגרי עבודה" ולא "פליטים";

האם נתון זה נכון אם לאו? האם נכון שרוב רובם של המסתננים מארצות אפריקה

הם "מאתיופיה, סומליה, סודאן, אריתריאה, ניגריה ועיראק" ולא מאותו אזור בסודן

(דארפור) שבו נרדפת האוכלוסייה הנוצרית והפגאנית – על ידי שלטון אסלאמי

רדיקלי?

15 1 5

דווקא מכיוון שהמחקר עמוס לעייפה בנתונים ספציפיים – כולל הערכות על מספר

מהגרים מאפריקה (כולל "פליטים") – מן הראוי היה להשיב, בצורה סדירה, דבר דבור

על אופניו, למחקר. בטוחני, כי תשובה עניינית ואינטליגנטית הייתה עשויה להניב

פרי ועשויה הייתה לשכנע את התומכים בסיוע קליטת מהגרים מארצות אפריקה

בישראל; כל זאת – כלום יש צורך לומר? – אם אכן יש בפי החותמים על מכתב

טענות של ממש

הביקורת

בברכה ובידידות,

העורך הדין ביקש לשמור על עילום שמו.

. בשם המאבק למחקר

יצא המרצע מן השק

תגובתו של עורך הדין מדברת בעד עצמה:

הוגן כביכול הרשה לעצמו הצוות לבקר ולהטיף מוסר, כשבעצם מתברר כי כל המהומה

הייתה של כמה אינטרסנטים בצוות, שהגנו אישית באותם ימים על כמה מהגרים מול בית

המשפט העליון בשבתו כבג"צ.

* * * *