הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

הביטחון, עם העתקים לידיעת כל חברי הממשלה. להלן קטע ממנו:

אנו החתומים מטה הקצינים הבכירים של בני העדה הדרוזית, המוכרים לך אישית, פונים

אליך בפנייה אישית חריגה, כדי להביע את זעמנו ומורת רוחנו על יחס מזלזל, כפוי טובה של

המערכת הממסדית והביטחונית כלפי העדה הדרוזית ובניה. הייתכן, כי תרומה כה גדולה של

העדה למדינת ישראל ולביטחונה לא תהיה לנגד עיניכם, כאשר הינכם מתעלמים לחלוטין

משיתוף בכירי נבחרינו בממשלה או בהנהגת הכנסת או אף בוועדת החוץ והביטחון, על כל

שלוחותיה – דבר שאמור היה להיות ברור, טבעי ומתבקש... אנו מברכים על שיתופם של

ח"כים ערבים בוועדות ביטחוניות – אבל אנו זועמים וכואבים את המצב אליו הגענו, בו

מכשירים הח"כים הערבים את הדרך לכניסת אחד מקציני העדה הטובים, לוועדה ביטחונית

כמו ועדת החוץ והביטחון... כלום אין בושה בלבותיכם, לזרוק אותנו לאחר 06 שנות שירות

מסור ונאמן למדינה ולהותיר אותנו אחרונים בתור. אנו חשים נבגדים, מושפלים, וכאנשים

שעשו את שלהם והם יכולים ללכת. יחסה של המערכת השלטונית בישראל כלפינו, הוא יחס

של ניכור וכפיות טובה. ויחסך באופן אישי, כמי שהיה מפקד ורמטכ"ל, הוא מצער, מצער

אותנו עד מאוד... זו פנייה מיוחדת של הבעת צער, כאב ומרירות ולא גיליון של בקשות

ותחינות. אנחנו תרמנו את כל מה שיכולנו למען המדינה, ואנחנו לא בטוחים היום, שנוכל

להנחיל מורשת זו לבנינו ולנכדינו (0002.7.51).

התגברות האמירות של בני העדה, למרות היותן חריגות, כי טעות היא לחשוב שבשום

מצב הדרוזים לא יפעלו נגד ישראל מעוררת דאגה. יש לזכור כי השינויים שחלו בחברה

הדרוזית בעקבות השתלבותם בחברה הישראלית ובפרט עקב שירותם בצה"ל חידדו את

המודעות שלהם לזכויותיהם והביאו ליתר נוקשות בדרישתם לשוויון הזדמנויות בהשוואה

לאוכלוסייה היהודית. ממחישים זאת היטב דבריו של אל"מ (במיל') אסעד אסעד, לשעבר

חבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד ויועץ לראש הממשלה לנושא הדרוזים, שנאמרו בריאיון

עם המחבר, המדגיש בין היתר את יכולתם כיום לשנות את המצב:

ישנה תחושה קשה של קיפוח ואכזבה בקרב הדרוזים מהיחס של המדינה כלפיהם... המדינה

אינה מקיימת את ההבטחות וזה פוגע ומעליב את העדה... חשוב שהמחליטים בכנסת

ובממשלה יעשו משהו ומהר בגלל שהמצב הולך ונהיה מסוכן ואי אפשר לדעת לאן כל זה

יוביל... הדרוזים היום מבינים יותר את הזכויות שמגיעות להם והם מוכנים ויכולים להילחם

בשביל זה... בעיית המובטלים אצל הדרוזים היא יותר קשה בגלל שהם מתביישים ללכת

ללשכת התעסוקה ולקבל דמי אבטלה... הבעיה קשה במיוחד לגבי הקצינים הדרוזים בגלל

שזה פוגע בכבוד של העדה וגם משפיע לרעה על הצעירים שצריכים להתגייס לצבא כאשר

הם רואים את היחס של המדינה לבני העדה ששירתו בצבא (אמרני 3002: 251).

ביטוי להלכי רוח אלה נמצאו גם בקרב האוכלוסייה היהודית. דברים שאמר תא"ל (במיל')

נחמיה דוידי, לשעבר ראש חטיבת תכנון כ"א בצה"ל, בריאיון עם המחבר, הם דוגמה לכך: