74 / 263
72
מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל
ללא שינוי היחס. כך לדוגמה, במכתב ששלח אל"מ (במיל') גדעאן עבאס בשנת 7891 לשר
העבודה והרווחה, הוא מעלה טענה בדבר כפיות טובה ביחסה של המדינה לבני העדה,
מביע חשש מפני הצטרפות דרוזים למפלגות אנטי ציוניות ומתריע על אפשרות של הפסקת
תמיכתם במדינה. הוא אף מעלה חשש או איום מרומז מפני תגובה אפשרית של בני העדה
בעקבות הידרדרות היחסים עם ישראל:
העדה הדרוזית בישראל כרתה ברית עם העם היהודי, וזאת שנים רבות לפני קום המדינה.
כאשר היישוב היהודי היה קטן הן במספר והן בכוח, מצא לו ישוב זה ידיד נאמן ואמיץ...
אמונתה של העדה הדרוזית הייתה, כי העם היהודי אשר סבל כמיעוט בגולה, ישכיל להבין
כי יש להטיב בצורה יסודית ויוצאת דופן עם העדה הדרוזית... אך לצערי הרב המציאות
מאז קום המדינה ועד לימינו לא הביאה לתחושה שהדרוזים בישראל שותפים בגורל
המדינה ובהכרעות הלאומיות... שאם המדינה לא תנקוט בפעולה רצינית של העלאת רמת
החינוך של בני העדה הדרוזית... יאלצו בני העדה הדרוזית, כפי שיש לצערי ניצנים כיום,
להסתפח למפלגה הקומוניסטית בישראל. כתוצאה מכך, הם נשלחים למדינות במזרח אירופה
ללמוד שם את הדוקטרינה הקומוניסטית העוינת למדינה ובשובם ארצה הם מקימים תאים
קומוניסטיים בתוך הכפרים הדרוזים בישראל... אי קיום דיון לאלתר יביא להגברת התסיסה,
להגברת כוחם של גורמים שליליים והמדינה תמצא עצמה במצב שונה ביחסם של הדרוזים
9
למדינה (7891.3.51).
כעבור יותר משני עשורים ולאחר שהיה עוזר של כמה שרים במשרדי ממשלה שונים,
חוזר ומדגיש עבאס בריאיון עם המחבר (0102.4.4) את הצורך הדחוף בנקיטת צעדים כדי
למנוע את השפעתם ההולכת וגוברת של גורמים פנימיים וחיצוניים הפועלים במטרה לחבל
ביחסים בין בני העדה למדינת ישראל. לדבריו קיימת בעיה קשה של חוסר מנהיגות יוזמת
ומובילה בשני הצדדים. מאז מותו של השיח' אמין טריף, שהיה מנהיגם הבלתי מעורער של
כל הדרוזים בעולם, שהטיף לקשרים טובים בין העדה ליהודים ולישראל, נמצאים רבים
מבני העדה במצב קשה של חיפוש דרך, דבר שמגביר את הסכנות מהשפעות של גורמים
שליליים. בהתייחס ליחס העוין למדינה מצד הדרוזים ברמת הגולן הוא טוען, שהדבר
התחיל אחרי הצהרות של מנהיגי המדינה אשר נטעו בהם את התחושה שהם יחזרו לחיות
תחת המשטר הסורי. לדבריו, אם הם ישתכנעו שזה לא יקרה, הם יגלו נאמנות למדינה כמו
כל יתר בני העדה בישראל.
מכתב ברוח דומה, שהוא למעשה עצומה החתומה בידי 61 קצינים דרוזים בכירים בצה"ל
נשלח בשנת 0002 לראש הממשלה ולשר
10
ובמשטרת ישראל (במילואים ובדימוס),
המכתבים המוזכרים בספר שמורים בארכיון יד לבנים הדרוזים בדלית אל-כרמל.
9
01 רשימת החותמים על המכתב מבליטה את הקשר שנוהגים הדרוזים ליצור בין שירותם בכוחות הביטחון לבין
דרישתם לקבל יחס מועדף בהשוואה לבני המיעוטים האחרים.