57
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
בהתנהגותם של חברי קבוצת המיעוט הלאומי תוצאה של תפיסתם הסובייקטיבית את
מצבם ושל מידת רצונם ונכונותם לפעול כדי לשנותו.
2 2 .
– מעניקה קדימות לרצונות של הקבוצה כמסגרת שיש לה
גישה קולקטיביסטית
אינטרסים משלה, המשפיעה על התנהגותם של חבריה ומכוונת אותה. לפי גישה זו,
חברי הקבוצה ינהגו על פי האינטרסים החיוניים של הקבוצה גם אם לא יהיו תואמים
.)
Ronen
את האינטרסים האישיים שלהם (9791
יחסה של ישראל למיעוטים הלאומיים, המאופיינת בין היתר בהסכמים עם ההנהגות של
קבוצות המיעוט (ה"נכבדים") מבטאת את הגישה הקולקטיביסטית. כאלה הם היחסים עם
המיעוט הדרוזי. בחינת מערכת יחסים זו מלמדת, כי באופן שיטתי רשויות השלטון קירבו
אליהם את מנהיגי המשפחות והחמולות באמצעות הענקת הטבות למיניהן כדי להבטיח את
תמיכת האוכלוסייה הדרוזית במדינה. הדרוזים יודעים זאת ומזכירים זאת, בעיקר בהקשר
של התמורה שהם מצפים לה על עמידתם לצד המדינה ובפרט על שירותם בצה"ל. רבים
מבני העדה טענו בריאיונות שנערכו אתם שההנהגה הדתית של העדה, שמייצגת אותם
בפני השלטונות בישראל, לא הצליחה להשיג בעבור בני העדה את מלוא התמורה שהם
ראויים לה, בין היתר בגלל חוסר ידיעה מספקת של דרך ההתנהלות של המערכת החברתית,
הכלכלית והפוליטית בישראל. היו שציינו במידה רבה של כעס שישראל ניצלה בציניות
חולשה זו, כדי להימנע מהענקת הסיוע הנדרש. לצד הערכה רבה להנהגה הדתית שנמצאה
בקרב כל בני העדה שנדרשו לנושא, רבים טענו כי כיום חשוב לשלב בדו-שיח בין העדה
למוסדות המדינה גם נציגים מקרב העדה שמכירים את המערכת הפוליטית ואת הפקידות
הבכירה בשירות הציבורי. נראה שכוונתם היא שיש לנצל את התמצאותם בנושא כדי לקדם
את האינטרסים של העדה. בדרך כלל, הקצינים בדרגות הבכירות ונושאי המשרות הבכירים
בשירות הציבורי, נתפסו כמי שיכולים למלא משימה זו באופן המיטבי. ביטוי לגישה עקרונית
זו נמצא בדבריו של אל"מ (במיל') לביב נסר אל-דין, בריאיון עם המחבר:
מנהיגי העדה שאינם דתיים מעריכים מאוד, מכבדים ומכירים בחשיבותה הרבה של ההנהגה
הדתית, מתוך יחס של כבוד גדול לאלה ששומרים על העדה. יחד עם זאת, הדרוזים מבינים
שכיום, כדי לקדם את האינטרסים שלהם הם צריכים להיעזר גם בכאלה שיכולים לייצג
בצורה הטובה ביותר את העדה, מתוך עמדה שווה לנציגי המדינה. כלומר, כאלה שיכולים
להתמודד נכון עם נושא השירות הצבאי, התעסוקה וההשכלה. זה גם בגלל שהם מכירים
טוב יותר את הפוליטיקה ואת התרבות הישראלית ולפעמים הם מכירים גם את האנשים
שמנהלים איתם משא ומתן מטעם המדינה. בדרך זו נוכל להצליח יותר לקדם את הזכויות
שלנו ולזכות לסיוע של המדינה בפיתוח היישובים (אמרני 3002: 05).
בחינת הגורמים שמשפיעים על היחסים בין קבוצת הרוב השלטת לבין קבוצות המיעוט