הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

פרק שני: מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל

דילמות ביחסי רוב ומיעוט לאומי בחברה הדמוקרטית

במדינת הלאום האידאלית מתקיימת חפיפה בין המדינה כמסגרת לגאלית, פוליטית ושלטונית

לבין הלאום כקיבוץ של אנשים בעלי זהות, רגשי סולידריות ומאפיינים משותפים, כגון דת,

תרבות, לשון, מסורת והיסטוריה. רעיון מדינת הלאום דוגל בגישה שלכל לאום תהיה

מדינה משלו ובה הוא יתרכז. המציאות מלמדת, כי הניסיונות ליצור מדינות על פי עקרונות

אלה לא צלחו, וכי במרבית המדינות חיים כמה מיעוטים לאומיים. ישראל היא דוגמה לכך

– מדינה דמוקרטית שמאופיינת באוכלוסייה המורכבת מכמה וכמה קבוצות לאום. מבין

קבוצות אלו בולט מעמדם של בני העדה הדרוזית. מעמד זה בא לידי ביטוי באופנים שונים

ובעיקר בהשתלבותם בשירות בצה"ל. עובדה זו עשויה לעורר תמיהה, שכן הדרוזים קרובים

בדתם, בלשונם ובתרבותם לערבים, שעם חלקם נמצאת ישראל בסכסוך קשה וממושך.

הדיון ביחסי הגומלין בין קבוצת הרוב השלטת לבין קבוצת המיעוט הלאומי מתמקד

במתחים בין הקבוצות ובדרכים להסדירם, בגלל ההשלכות השליליות והסיכון הגלומים

בהם. על פי רוב, תחושות של קיפוח ואפליה בקרב המיעוט הלאומי, שמקורן במאבק

מתמיד על מוקדי כוח והשפעה, בין שהן מוצדקות ובין שלא, הן בין הגורמים העיקריים

למתחים בין הקבוצות. ריבוי המתחים והסכסוכים בהקשר של מיעוטים לאומיים, ביבשות

;

Gellner

שונות ותחת משטרים שונים, מלמד שזו בעיה אוניברסלית (אבינרי 8991; 3891

Rouhana and Asad

1998

בבסיס הגישות השונות להגדרת המשטר הדמוקרטי עומדות שתי תפיסות עקרוניות לגבי

מהותה של הדמוקרטיה, תפיסה הרואה בה בעיקר שיטה שנועדה לאפשר הכרעות פוליטיות

ותפיסה הרואה בה בעיקר חברה שמאפיינת אותה השתתפות רחבה של אזרחים בניהול

ענייני המדינה, מתוך שוויון זכויות והדגשת האינטרס הציבורי. חוסר הסכמה לגבי הגדרת

המשטר הדמוקרטי וההבדלים הרבים בין המדינות הדמוקרטיות בעולם הביאו להעדפת

ההגדרות המצומצמות. אחת ההגדרות המקובלות היא ראיית המשטר הדמוקרטי כשלטון

העם המזוהה עם שלטון הרוב. גישה זו מדגישה את יכולתם של האזרחים להשפיע על ניהול

ענייני המדינה באמצעות בחירות על פי כללים מוסכמים. בדרך זו, קבוצה מצומצמת של

אנשים שולטת באופן לגיטימי למשך תקופה קבועה מראש על ניהול ענייני המדינה. כדי

למנוע שימוש לרעה בעוצמה שיש בידי קבוצת הרוב השלטת, יש לקבוע כללים ומוסדות

שיבטיחו את זכויותיהם של בני המיעוט הלאומי (אריאן 0991; זלצברגר 9991).

מודלים מתארים שני סוגי משטרים דמוקרטיים עיקריים המאופיינים בשסעים חברתיים