Background Image
Next Page  57 / 263 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 57 / 263 Previous Page
Page Background

55

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

המדינה וכלפי קבוצת הרוב השלטת, הנתפסים על ידם כמי שאינם מעניקים להם את מלוא

הזכויות וההזדמנויות. בעקבות זאת מתחזקות מגמות של בדלנות ושל חתירה לאוטונומיה

.)

Ake

ולהקמת מדינה לבני הקבוצה (7991

הדיון בתרומתם של ערכים חברתיים משותפים לשלמותה של החברה הדמוקרטית, מעלה

שתי שאלות מרכזיות: מהם הגורמים המשפיעים על היווצרותם של ערכים כאלה, ואילו

צעדים רשאית המדינה הדמוקרטית לנקוט כדי ליצור ערכים המשותפים לאזרחיה. שאלות

אלו זוכות לבולטות כאשר קבוצת המיעוט הלאומי אינה מוכנה לאמץ את הערכים שקבעה

המדינה. מבין הגורמים העשויים להשפיע על דרך התנהגותה של המדינה נודעת חשיבות

למאפיינים של קבוצות האוכלוסייה ובעיקר לאלה שמשפיעים על יחסי הגומלין בין קבוצת

הרוב השלטת לקבוצות המיעוט הלאומי. גישות שונות מאפשרות להבחין בין קבוצות

אוכלוסייה שניתן לשייכן לקולקטיב החברתי בזכות הזדהותן עם הערכים המשותפים לכלל

החברה, לבין קבוצות האוכלוסייה האחרות.

אחת הטענות היא, כי כדי להבטיח את שלמותה וקיומה של החברה הדמוקרטית לאורך

זמן, על הערכים המשותפים לאזרחי המדינה להתבסס על תפיסת עולמם של חברי קבוצת

). היעדר הסכמה של חברי קבוצת המיעוט הלאומי

Downs

הרוב הדומיננטית (1991

עם הערכים של המדינה יכול לנבוע מכך שהם נתפסים בעיניהם כסותרים את הערכים

שלהם, וכן מגורמים שמקורם בשאיפות מדיניות של חברי הקבוצה שמכוונים אותם להיפרד

מקבוצת הרוב השלטת אם לשם יצירת אוטונומיה ואם לשם הקמת מדינה בעבור בני

הקבוצה. חוסר ההזדהות של רבים מקרב הערבים אזרחי ישראל עם סמלים וערכים של

המדינה (המנורה כסמל המדינה, הדגל, ההמנון, חגים לאומיים ועוד), בטענה שהם מבטאים

ערכים יהודיים, ממחיש זאת. בשונה מכך, בני העדה הדרוזית מפגינים מידה רבה של

הזדהות עם סמלי המדינה.

ואולם, בשנים האחרונות יש בקרב הדרוזים כאלה שמביעים בפומבי עמדות נגד הערכים

והסמלים של המדינה, בטענה זהה שהם מסמלים ערכים מהדת ומהמסורת היהודית ולא

את ערכיהם. כך לדוגמה, בריאיון עיתונאי תחת הכותרת "אני ערבי – אבל לא גיס חמישי",

לצד ביקורת קשה מאוד שהוא מטיח במדינה ואף האשמה

2

אמר בן העדה אמל ג'מאל,

שישראל מקיימת כביכול משטר אפרטהייד בשטחי יהודה ושומרון, שהוא אינו יכול

להזדהות עם הסמלים של המדינה ששואבים את השראתם מהמסורת ומהדת היהודית.

לדבריו, ישראל מנצלת באופן ציני את נושא הביטחון כתירוץ להפליית הערבים. הוא אף

תוקף את המדיניות להעמיד לדין אזרחי המדינה ערבים שמבקרים במדינות ערב, בנימוק

שאי אפשר לצפות מהם לראות במדינות אלו מדינות אויב (ענברי וגרוסמן 6002).

2 אמל הוא מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב, והיה בה ראש החוג למדעי המדינה.