הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל

כמדינה יהודית; בהתייחס לדרוזים, בגלל שני המרכיבים המנוגדים במהותם המנחים את

התנהגותם – השתלבות והסתגרות. ההצהרות הציבוריות שלהם, שמדגישות את היותם

חלק מהחברה הישראלית, והשתלבותם במערכות השלטון והמינהל הציבורי ובפרט

שירותם בצה"ל, מצביעות על השתלבות. לעומת זאת, מאפיינים דתיים, חברתיים, לשוניים,

תרבותיים ומאפייני המגורים שלהם מכוונים אותם להסתגרות. המתח שבין שני מרכיבים

מנוגדים אלה מעלה שאלות לגבי הגבולות הרצויים להשתלבותם. כך, בעוד השתלבותם

בצה"ל היא סיפור הצלחה, הרי ברמת השתלבותם בחברה הישראלית ובמוסדות השלטון

יש משום בעיה מעשית ואידאולוגית. בעיה זו מחדדת בין היתר את הדילמה אם הדרוזים

צריכים להתאמץ יותר כדי להשתלב בחברה הישראלית, או שהמדינה והחברה הישראלית

נדרשות לנקוט צעדים כדי לקרבם. בינתיים גוברות תחושות הקיפוח בקרב ציבור גדול

בחברה הדרוזית, ומחזקות מגמות שליליות בקרב בני העדה, לרבות התרחבות מעגל

הדורשים לבטל את היחסים הטובים עם המדינה והימנעות מהשירות בצה"ל.

גורם חשוב נוסף המעצב את מערכת היחסים בין קבוצת הרוב השלטת לקבוצת המיעוט

הלאומי הוא סטראוטיפים ודעות קדומות. כלומר, התייחסות לבני האדם בהקשר של

השתייכותם הקבוצתית ולא על פי הנתונים האישיים שלהם. בקרב הקהילה המדעית קיימת

נטייה להסתייג מהשימוש במונחים אלה כדרך להסביר יחסים בין קבוצות אוכלוסייה, בגלל

ההכללות שהם יוצרים והפרשנות השלילית שהם מעניקים על פי רוב לקבוצות המיעוט

הלאומי. המצדדים בשימוש במונחים אלה מצביעים על מחקרים המלמדים שסיווגים

והכללות הם מכניזם חיוני להבנת המציאות החברתית וטוענים כי באמצעות מונחים אלה

Zarat and Smith

מבוטאות גם דעות חיוביות (0991

מחקרים שהתמקדו ביחסי האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל מלמדים ששני הצדדים

מחזיקים בסטראוטיפים ובדעות קדומות זה כלפי זה (סמוחה 1002). לעומת זאת, בקרב

דרוזים ויהודים כאחד בולטת הנטייה להימנע מלהביע דעות שליליות כלפי חברי הקבוצה

האחרת, ומי שעשו זאת ביקשו שהדברים לא ייוחסו להם. בקרב היהודים היו מעטים

שייחסו לדרוזים תכונות של אי אמירת אמת, אך הם מצאו לנכון להדגיש שהדבר נובע

ממצבם המיוחד של הדרוזים כמיעוט נרדף בעל עיקרון דתי שמאפשר להם להסתיר

את האמת לצורך הישרדות. בקרב הדרוזים נמצאה נטייה לייחס ליהודים דעות קדומות

שהתמקדו בכפיות טובה ובדעות מוטעות לגבי בני העדה. לדוגמה, היו שטענו שהיהודים

מייחסים להם נטייה חזקה למיסטיקה, מה שגורם לטענתם ליחס שלילי כלפיהם ומתבטא

אפילו בנכונות להעסיק אותם בעבודה. ביטוי לתחושות אלו בקרב הדרוזים ניתן למצוא

בדברים שאמר אמל ג'מאל בריאיון עם המחבר:

ברור שאחת הבעיות של העדה היא חוסר ידיעה והיכרות של היהודים על הדרוזים... בין