61
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
היתר, המגורים בנפרד ובגלל שמידע מועט על הדת הדרוזית שהיא סודית גורם לכך שרבים
נוטים לייחס לדרוזים דברים מיסטיים... זה פוגע קשה בדרוזים, שהרי מי ירצה לקחת
לעבודה אדם שנתפס אצלו כמיסטי? באופן טבעי, אנשים נוטים לקחת לעבודה אנשים
שדומים להם... יש אנשים שאצלם תכונות מיסטיות נתפסות גם כלא נורמליות. כך נוצר
מצב שלא בצדק מייחסים לבני העדה תכונות אופי בגלל הדת והתרבות המיוחדת, והדבר
פוגע בנו ללא הצדקה. לכן חשוב שהציבור היהודי ילמד על הדרוזים ויכיר את התרבות שלנו
(אמרני 3002: 45).
עם זאת, בהמשך דבריו הוא מציין שיש בקרב בני העדה נטייה מסויימת שלא לומר את מה
שהם חושבים בכל מצב ומנמק:
המצב של הדרוזים מאלץ אותם לרצות את האחרים. בגלל זה דרוזים רבים מנסים בראש
וראשונה להיראות טוב ויפה בעיני האחרים ולא להרגיז אותם. [הרי] כיום בכל המדינות
אנחנו מיעוט ותלויים באחרים. ישנם כאלה שלא אומרים תמיד את מה שהם חושבים באמת,
אלא מה כדאי להגיד, כדי לא לפגוע באינטרסים שלהם או של העדה (שם, 252).
ההיסטוריה האנושית מלמדת אותנו ששנאה כלפי מיעוטים לאומיים מתפתחת גם בגלל
הנטייה לראות ב"אחר" נחות ומסוכן ולייחס לאורח חיים שונה ביטוי לכוונות שליליות.
יחס זה מתורגם על פי רוב בהצרת צעדיהם של בני המיעוטים הלאומיים, כלומר בהפלייתם,
בעיקר בתחומים הנתפסים כבעלי חשיבות והשפעה. תגובתם של חברי קבוצת המיעוט
הלאומי ליחס כזה מושפעת במידה רבה מהמאפיינים הדתיים, התרבותיים, החברתיים
והפוליטיים שלהם. הם עשויים לבחור דרך של השתלבות במוקדי הכוח וההשפעה בחברה
ובמדינה כדי להביא לשינוי מצבם או לנקוט צעדים כדי להיפרד מקבוצת הרוב השלטת,
בדרך של דרישה לאוטונומיה בתחומים שונים ואפילו לעצמאות מדינית.
היחסים בין המדינה וקבוצת הרוב השלטת לקבוצת המיעוט הלאומי מושפעים במידה רבה
מתפיסת הלאומיות של חברי המיעוט הלאומי. הכוונה בעיקר לאופן ההשפעה על השאיפות
המדיניות שלהם במובן של פעולות שנוקטים בני המיעוט הלאומי כדי לממש שאיפות
אלו. מקובל להגדיר את הלאומיות כדרישה לחפיפה בין יחידות תרבותיות לפוליטיות, ואת
המדינה הלאומית כמדינה שמתקיימת בה תפיסה זו. על פי גישה זו, החברה הדמוקרטית
מחויבת לצמיחה מתמדת, וזו יכולה להתבצע כאשר קיימת הומוגניות חברתית, ומכאן
נובעות ההשלכות על חייו של האזרח כפרט. לפיכך, למרות המגוון של דפוסים של יחסי
רוב ומיעוט לאומי, הרי במקרים של מחלוקות שאינן ניתנות לגישור עומדות לפני המיעוט
הלאומי שתי אפשרויות עיקריות: היטמעות בקרב קבוצת הרוב השלטת או היפרדות ויצירת
מדינת לאום עצמאית. נקיטת צעדים על ידי חברי קבוצת המיעוט במטרה להקים מדינה
היא ביטוי קיצוני לרצונם להיפרד מקבוצת הרוב השלטת. לנוכח ההשלכות הדרמטיות