הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

מקומם של הדרוזים במרקם החיים בישראל

למרות חוסר ההסכמה שבהגדרת המושג מיעוט לאומי, מקובלת ההגדרה שמדובר בקבוצת

אנשים הקטנה במספרה מאוכלוסיית המדינה והנבדלת מהם במאפיינים שמייחדים אותה.

בדרך כלל, בני המיעוט הלאומי מובחנים מיתר האוכלוסייה על פי קריטריונים של גזע,

לאום, דת, תרבות או לשון. בספרות המחקרית נעשה שימוש בהגדרות שונות, כגון קבוצה

בעלת מאפיינים פיזיים או תרבותיים השונים מאלה של האחרים החיים אתם והם רואים

עצמם כקבוצה נבדלת; קבוצה שאינה דומיננטית, השואפת לשמר את מאפייניה האתניים,

הדתיים, הלשוניים או המסורתיים. לעומתם יש שמגדירים אותם כקבוצת אנשים הנחותה

מבחינת מעמדה החברתי, כפופה לקבוצת הרוב ומאופיינת בתכונות פיזיות או תרבותיות

Hepburn

מיוחדות הנתפסות בעיני הקבוצה הדומיננטית כמכובדות פחות (;9791

Simpson and Yinger

1985

הקושי להגדיר מיעוט לאומי כך שההגדרה תכלול את כל הקבוצות שמקובל לראותן

כמיעוטים לאומיים נובע גם מכך, שלא תמיד יש סימני היכר משותפים לכל קבוצת המיעוט.

בחינת ההגדרות המקובלות מלמדת שכדי שתהיה הבחנה בין חברי קבוצת המיעוט הלאומי

לבין האחרים צריכים להתקיים כמה תנאים, וכן, שהמאפיינים המשותפים לחברי הקבוצה

אינם מושפעים ממקום מגוריהם, אלא מבדילים אותם מהאחרים בכל מקום. הסבר נוסף

לקושי להגיע להגדרה אחת כוללת קשור למשפט הבין-לאומי: הגיוון הרב של "מצבי מיעוט

לאומי" מקשה על היכולת של המשפט הבין-לאומי להגיב בצורה ממוקדת למצבים הרבים

והשונים במציאות ומונע הגדרה מוסכמת. הדבר מוצא את ביטוי בין היתר בהיעדר הגדרה

מוסכמת במסמכים הבין-לאומיים שעוסקים בנושאי המיעוט הלאומי (סבן 0002).

למרות קשיים אלה, אפשר לזהות את קבוצת המיעוט הלאומי באמצעות השוואה עם

קבוצת הרוב השלטת. בחינה השוואתית בין המעמד החברתי, הכלכלי והפוליטי של חברי

שתי הקבוצות מלמדת שמעמדן של חברי קבוצת המיעוט הלאומי שונה ובדרך כלל נחות

יותר. זו בעיקר תוצאה של שליטת חברי קבוצת הרוב על מוקדי הכוח והמשאבים במדינה

ולעתים תוצאה של אפליה, גלויה או סמויה, כלפי כל בני המיעוט הלאומי כקבוצה או כלפי

יחידים בה.

בחינת הגורמים העיקריים המשפיעים על מעמדם החברתי של חברי קבוצת המיעוט

הלאומי ועל היחס כלפיהם מלמדת על מאפיינים שונים המכוונים את התנהגותם החברתית

והפוליטית. שתי גישות עיקריות עשויות להשפיע על היחס של המדינה כלפי חברי קבוצת

המיעוט הלאומי:

1 1 .

– מעניקה קדימות לרצונו של הפרט בקבוצה. לפי גישה זו,

גישה אינדיווידואליסטית

רצונו של האדם להיות חופשי ואדון לגורלו הוא שמכוון את התנהגותו, ולכן יש לראות