48
מיהם הדרוזים – עדה דתית או לאום?
•
הבחנה בין הגדרתם העצמית כישראלים לעומת ערבים מלמדת שנטייתם לישראליות
רבה יותר (%62 לעומת %8).
•
בני הנוער נטו יותר ללאומיות הדרוזית (%67 לעומת %66), ואילו נטייתם לישראליות
נמוכה יותר (%71 לעומת %62).
•
השירות בצה"ל מחזק את תחושת השייכות שלהם לחברה הישראלית. %03 בקרב מי
ששירתו בצבא העניקו עדיפות לישראליות, לעומת %71 בקרב כאלה שלא שירתו.
•
ביטוי נוסף להשפעה זו, ניתן למצוא גם בשיעור הנמוך של מי שנוטים להזדהות
כערבים לעומת דרוזים (%3 לעומת %8).
•
השפעת השירות בצה"ל על הגדרתם העצמית, הנוטה יותר לישראליות, תואמת למגמה
הכללית שנמצאה במחקר ולפיה רוב הדרוזים סבורים כי השירות של בני העדה בצבא
מחזק את הזדהותם עם המדינה.
•
מי שעובדים במינהל הציבורי נטו בהגדרתם העצמית במידה רבה יותר לישראליות
(%24 לעומת %62). תוצאות אלו תואמות את המגמה הכללית שנמצאה במחקר,
ולפיה רוב הדרוזים סבורים שהעבודה במינהל הציבורי ובפרט במשרדי הממשלה
מבטאת הזדהות עם המדינה.
•
הנטייה בקרב העובדים במשרדי הממשלה לישראליות בהשוואה לעובדים ברשויות
המקומיות רבה יותר ובאופן משמעותי. בהתייחס להגדרה "ערבי-ישראלי" (%61
לעומת %8).
•
ברמה הכללית ניכרת בבירור מגמה של התחזקות הנטייה אצל הדרוזים לראות עצמם
כקבוצה נפרדת, תוך הדגשת הלאומיות הדרוזית. כמו כן, נראה כי בוויכוח הפנימי
המתנהל בחברה הדרוזית קיימת מגמה של התחזקות הקבוצה שאינה רואה את העדה
חלק מהאומה הערבית.
בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה
TNS
תוצאות סקר שנערך בשנת 7002 במכון טלסקר
הדרוזית בישראל (ללא רמת הגולן), משקפות גם הן את דילמת הזהות ותחושות הקיפוח
של הדרוזים לצד נאמנות למדינה. נמצא כי %28 מהדרוזים הגדירו עצמם ישראלים נוסף
על היותם דרוזים; %9 הגדירו עצמם ערבים ומיעוט מבוטל כפלסטינים. לעומת זאת, כולם
(%001) דיווחו שהם אוהבים את ישראל, ואילו %05 דיווחו שהם כועסים על המדינה. אף
אחד מהנבדקים לא בחר באפשרות "אני שונא את המדינה". יחס דומה הם הפגינו כלפי
האוכלוסייה היהודית: %65 השיבו שהם רואים ביהודים אחים; %93 השיבו שהם רואים
בהם שכנים ופחות מ-%1 השיבו שהם רואים ביהודים אויבים. בנוגע לעימות בין ישראל