43
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
ייתכן שאפשר לייחס מגמה זו להליך המכרז המצריך עמידה בקריטריונים ולהשפעה
הפוליטית המעטה של בני העדה לנוכח מספרם הקטן יחסית של דרוזים במערכות השלטון
והמינהל הציבורי, ובפרט בתפקידים בכירים. דבריו של סמיר והבה, לשעבר יועץ ראש
הממשלה לענייני מיעוטים, שנאמרו בריאיון עם המחבר, ממחישים גישה זו:
צריכים להבין שהמסורת והתרבות הדרוזית הם מרכז חשוב ביותר בחיי הדרוזים. אלה
הדברים שלמעשה החזיקו ושמרו על העדה הדרוזית במשך מאות שנים. הדרוזים לא יכולים
להרשות פגיעה במסורת ובדת הדרוזית. אם דרוזי יגור במקום שאין שם קהילה דרוזית הוא
לא יוכל לשמור כמו שצריך על המסורת ועל החינוך של הילדים וזה יכול לפגוע בקיום של
העדה. לכן, המדינה צריכה לעזור לדרוזים יותר, כדי שימצאו עבודה ליד הכפרים שלהם
(אמרני 3002: 72).
גם דבריה של מאירה עזר, לשעבר מנהלת אגף בחינות ומכרזים בנציבות שירות המדינה,
בריאיון עם המחבר, מלמדים על התופעה ועל ההשלכות השליליות שלה על בני העדה:
בגיוס עובדים דרוזים לעבודה בשירות המדינה הייתה מעורבות גדולה מאוד של החמולות
ושל דרוזים בתפקידים בכירים, בשירות הציבורי ובצבא, בתהליך המיון והקבלה לעבודה.
בהחלט היו לחצים כבדים של הדרוזים להעדיף מועמדים אלה או אחרים, בגלל הקשרים
המשפחתיים או החמולתיים שלהם. למרות שהנציבות פעלה לפי כללים וקריטריונים,
התחושה והלכי הרוח אצל הדרוזים היו שהלחצים והפרוטקציה הם שהכתיבו את מי לקבל
ואת מי לדחות. הדבר גרם לפגיעה חמורה באמון שלהם בהליך המכרז ובנציבות והשפיע
בהמשך גם על נכונותם לגשת למכרזים לתפקידים בשירות המדינה. לגבי סוגי המשרות,
בדרך כלל הם העדיפו משרות שנתפסו כמכובדות בעיני העדה והתייחסו פחות למרכיבים
האחרים (שם: 82).
אלוף (במיל') יהודה שגב, לשעבר ראש אגף כוח-אדם בצה"ל, בריאיון עם המחבר, התייחס
לכך שדרוזים יוצאי הצבא מעדיפים להסתייע בקשרים משפחתיים בהשתלבותם בעבודה:
הצבא עושה מאמצים גדולים כדי לעזור לפורשים להשתלב בעבודה. יש לזה חשיבות רבה
גם מבחינה ערכית וגם בגלל המטען הגדול של ידע וניסיון שהם מביאים אתם לאזרחות.
קבוצת הגמלאים הדרוזים מקבלת את כל העזרה והסיוע כמו כל יתר הגמלאים כולל הדרכה,
קורסים, השתלמויות ואיפה שניתן סיוע להשתלב בעבודה. באופן כללי ניתן לומר שהדרוזים,
בהשוואה לאחרים, מתנתקים מהר יותר ממחלקת הפרישה של צה"ל ואינם פונים לבקש
עזרה במציאת עבודה. הניסיון מלמד שהם מעדיפים להיעזר בקשרים אישיים ומשפחתיים
(שם).
לצד ההיבטים החיוביים שבתופעת העזרה של בני משפחה בהשתלבות של דרוזים
במערכות השלטון והמינהל הציבורי, עשוי להיות לדבר היבט שלילי, למשל החשש מפני
שיוך ההצלחה למעורבותם של בני המשפחה או של החמולה ולא ליכולת האישית. דבריו