43 / 263
41
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
הרווחת לשאלה, אם יש לדרוזים שאיפות לעצמאות מדינית, ולפיה בהיותם בעלי נטיות
בדלניות ורתיעה מנשיאה בעולו של שלטון, הם חתרו להגיע לאוטונומיה אך מעולם לא
הקימו תנועה לאומית שתוביל לעצמאות מדינית, מה גם שהתנאים המדיניים, הכלכליים
והחברתיים לא אפשרו זאת. לכך יש להוסיף את חששם מפני התמודדות עם המוסלמים
שהיו קבוצת הרוב במקומות מגוריהם ובדרך כלל רדפו אותם. נוסף על כך, התנהגותם
הפוליטית לקיים בתוכם שתי צורות של זהות, אחת כלפי פנים שהיא מושרשת ויציבה,
ואחת כלפי חוץ שמשתנה בהתאם לנסיבות, מנעה מהם לפעול לשם השגת עצמאות
מדינית (פלאח 4791).
יש הטוענים שגם את התנהגותם החברתית והפוליטית של הדרוזים בישראל מכוון עקרון
ההישרדות. לפי טענה זו, הם תמכו ביישוב היהודי טרום המדינה משום שהעריכו שבמאבק
עם הערבים על ארץ ישראל הם יהיו הצד המנצח, ותמיכתם בישראל וגם המוטיבציה שלהם
לשרת בצה"ל, בעידוד ההנהגה הדתית, נובעת לפי טענה זו מאינטרס של הישרדות. אחרים
חולקים על גישה זו וטוענים שהדרוזים נוהגים כך רק ביחסם עם המוסלמים (זרקא 4991;
שטנדל 8991; חלבי 6002; אביבי 7002).
גורם נוסף שמשפיע על יחסם של הדרוזים לבני הדת שבקרבה הם חיים הוא יחסה של הדת
הדרוזית לדתות האחרות. יצוין שזו הערכה בלבד, שכן רזי הדת הדרוזית שידועים לקבוצה
מצומצמת בלבד מקרב בני העדה הנם בגדר סוד. ההערכה היא שהיחס למוסלמים הוא יחס
של שנאה וחשדנות, היחס לנוצרים הוא יחס של שכנות טובה בלבד, והיחס ליהודים הוא
יחס חיובי המתבטא בשיתוף פעולה ובסיוע הדדי. הסבר אפשרי להבדלים אלה הוא, שבין
יהודים ודרוזים לא היו סכסוכים כפי שהיו עם הנוצרים ועם המוסלמים. יש טוענים כי
הקשר בין נביאם של הדרוזים יתרו לבין חתנו משה, המתואר בתנ"ך, קבע במידה רבה את
מקובלת הדעה שגורם זה היה
5
יחסם החיובי לדת היהודית, וכפועל יוצא מכך ליהודים.
הבסיס העיקרי ליחסים הטובים שהתפתחו בין בני העדה לבין היישוב היהודי בתקופת
המנדט ואחריה.
הדת והמסורת הדרוזית משפיעות גם על תחום התעסוקה במגזר הדרוזי. בכך מוסברת
המעורבות הרבה של בני המשפחה ושל החמולה בהגשת סיוע למועמדים מבני העדה
להתקבל לעבודה ובהמשך להתקדם בה. ואמנם, דרוזים רבים מציינים שהם חשים נוחות
רבה יותר בסביבת עבודה עם בני העדה מאשר עם בני לאומים אחרים ומעדיפים סביבה
כזאת. תחום התעסוקה מושפע גם מיחסה של הדת לתא המשפחתי ובפרט למעמדם
ולכבודם של ההורים והזקנים. למרות שינויים בולטים שחלו במבנה המשפחה, עדיין
5 לאחרונה פורסמו באמצעי התקשורת ממצאי מחקר שערכו חוקרים מן הטכניון ומבית החולים רמב"ם, ועל
פיו מקורם של הדרוזים והיהודים באבות קדמונים משותפים במזרח התיכון (הללי 8002)