49 / 263
47
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
השירות הצבאי שמציב אותם במקום אחר מאלה שלא משרתים בצבא. ברור שלדרוזים
שרואים עצמם יותר ישראלים תהייה נטייה להזדהות יותר עם המדינה מאשר אלה שרואים
עצמם יותר ערבים. איך שהם מתנהגים כולל השירות שלהם בצה"ל והעבודה שלהם במשרדי
הממשלה ובשירות הציבורי בכלל, מושפעים גם מהתפיסה הבסיסית שלהם לשאלה איך
הם רואים את עצמם מבחינה דתית ולאומית. זה משפיע על היחס שלהם לחברה ולמדינה.
כלומר, איך נוהגים הם להגדיר את עצמם – יותר ערבי או יותר ישראלי (אמרני 3002: 62).
על רקע זה מובן, עד כמה חשוב האופן שבו הדרוזים בישראל מגדירים את עצמם. תשובה
לשאלה זו עשויה להאיר על מגוון רחב של סוגיות לגבי בני העדה ולגבי יחסם לישראל.
היא גם יכולה ללמד על המחלוקת הפנימית הקיימת בחברה הדרוזית בנושא הקשר ביניהם
לבין האומה הערבית. עניין חשוב נוסף הוא זיהוי תהליכים ומגמות באחד התחומים בעלי
ההשפעה הרבה ביותר על עתיד מערכת היחסים ביניהם לבין המדינה והחברה בישראל. הדבר
נבדק באמצעות שאלה ובה חמש אפשרויות לתשובה. בקצה האחד מצוי הערך "ישראלי",
שמבטא מידה רבה של "ישראליות", ובקצה השני, הערך "ערבי ישראלי", שמבטא את גישת
בני העדה הרואה בהם חלק מהאומה הערבית. בטבלה 2 מוצגות העמדות בנושא זה.
: התפלגות התשובות לשאלה, "כיצד אתה מגדיר את עצמך?"
טבלה 2
אוכלוסיית המדגם
התפלגות התשובות
ישראלי
ישראלי
דרוזי
דרוזי
ישראלי
דרוזי
ערבי
ישראלי
סה"כ
ב-%
כלל המדגם
5
21
55
11
8
100
תלמידי תיכון
3
14
60
16
7
100
בשירות סדיר
2
22
59
11
6
100
לאחר שירות
5
25
62
5
3
100
לא שירתו
6
10
59
15
10
100
מינהל הציבורי
9
33
36
6
16
100
הסקטור הפרטי
2
14
56
16
12
100
מקור: מחקר של המחבר, שם, 171.
להלן המשמעויות העיקריות העולות מהאופן שבו הדרוזים הגדירו את עצמם, תוך התמקדות
בשינויים ובמגמות:
•
רובם המכריע (%78) ציינו את המרכיב "דרוזי" בהגדרתם העצמית. כלומר, הם קושרים
את הגדרתם העצמית לדרוזיות.
•
%66 העניקו קדימות למרכיב "דרוזי" בהגדרתם העצמית. כלומר, הם מזדהים במידה
גבוהה עם זהותם הדתית והלאומית.