51 / 263
49
הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה
לפלסטינים, התוצאות היו חד-משמעיות: %97 צידדו בישראל לעומת %3 בלבד שצידדו
בפלסטינים. בהתייחס לשירות בצה"ל, %77 תמכו בגיוס בני העדה לשירות בצה"ל (קרן
.)2007
מדד חשוב נוסף העשוי ללמד על יחסם של הדרוזים לזהותם הדתית והלאומית הוא יחסם
לבני העדה החיים במדינות אחרות, כמו הגשת עזרה בעתות מצוקה ומשבר. אופי הסיוע
והיקפו עשויים ללמד גם על מידת הסולידריות הדתית והעדתית ועל היחסים ביניהם לבין
השלטונות. במקרים שהסיוע אינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים של המדינה עלולות
להתעורר שאלות לגבי מידת נאמנותם למדינה, אך יש הבדל ברור בין סיוע הומניטרי לבין
הצטרפות ללחימה, העשויה להתפרש כבגידה. במקרה של ישראל, הדילמה קשה שבעתיים,
שכן אחיהם של הדרוזים אזרחי ישראל חיים במדינות אויב הגובלות עם ישראל (סוריה
ולבנון), והקירבה הגאוגרפית לחלק מיישובי הדרוזים בישראל רבה (חלבי 3891).
אמנם, הדרוזים בישראל שעמדו בפני דילמה זו הכריעו לטובת נאמנותם למדינה, אבל עצם
הוויכוח בקרב בני העדה ואופי הסיוע שהם הגישו לבני העדה במלחמת לבנון הראשונה,
שהשתתפו בו גם לובשי מדי צה"ל דרוזים (בשירות סדיר ובמילואים), מחייב בחינה
ומחשבה. עמדתם של הדרוזים כלפי סוגיה זו נבדקה בשני מישורים: באמצעות שאלה
כללית שבוחנת את העמדה העקרונית שלהם לגבי זכותם לעזור לבני העדה החיים במדינות
שאין שלום ביניהן ובין ישראל, ובאמצעות שאלה ישירה שביקשה התייחסות להתנהגותם
של חיילי צה"ל הדרוזים שהגישו עזרה לבני העדה במלחמת לבנון הראשונה. בטבלה 3
מוצגות העמדות שעליהן דיווחו הנבדקים.
: התפלגות התשובות לשאלה,"האם לדעתך, חיילים דרוזים בצה"ל רשאים לעזור
טבלה 3
לדרוזים במדינה אחרת המצויה במלחמה?"
אוכלוסיית
המדגם
התפלגות התשובות
בהחלט כן
כן
רק באישור צה"ל
לא
בהחלט לא
סה"כ ב-%
כלל המדגם
13
20
39
10
18
100
תלמידי תיכון
19
21
35
9
16
100
בשירות סדיר
8
26
41
11
14
100
לאחר שירות
9
12
42
8
29
100
לא שירתו
18
14
43
14
11
100
מינהל ציבורי
13
16
44
7
20
100
סקטור פרטי
14
21
30
23
12
100
מקור: מחקר של המחבר, שם, 671