פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה

התרכזות-יתר זו של מבקשי המקלט באזור מסוים של תל אביב, שבו צפיפות

האוכלוסין גבוהה ממילא, עלולה לחולל מאבקים על מקומות מגורים או טריטוריה,

בשל המיעוט היחסי של דירות באזור. מהראיונות עולה כי רבים מהפליטים הסודאנים

מתגוררים בדירות, אך יש גם מי שגרים במקלטים. רוב האריתריאים, לעומת זאת,

מתגוררים במקלטים ורק מעטים בדירות.

חלק ממבקשי המקלט חולים במחלות מידבקות כמו אבעבועות ושחפת. רבים מהם

נבדקו בידי רופא בשהותם בבתי הכלא, והחולים שהתגלו מביניהם מטופלים בבתי

חולים. אולם יש מבקשי מקלט שלא עברו בדיקה רפואית, והם מסכנים את סביבתם

ואת מתשאלי משרד הפנים היוצאים לראיין אותם בבתי הכלא. מבקשי מקלט רבים

עובדים במסעדות ובמלונות, ולמותר להסביר מה פירוש הדבר אם אפילו אחד מהם

חולה במחלה מידבקת.

אין ספק כי זרימה בלתי פוסקת זו של מבקשי מקלט לישראל עלולה לסכן בעתיד

את צביונה היהודי של המדינה. בהקשר זה נשאלות מספר שאלות: מה יהיה בגורלם

של ילדי הפליטים שהגיעו לישראל עם משפחותיהם או שנולדו כאן; האם יכיר בהם

משרד הפנים כאזרחי ישראל לכל דבר ועניין ויוסיף אותם למצבת אזרחי המדינה?

האם יאפשר לילדים הפליטים שלא נולדו בארץ ללמוד במוסדות חינוך ישראליים

ובשלב מאוחר יותר אף לקבל אזרחות ישראלית?

אולם, הבעיה המיידית הקשה ביותר היא השוהים הבלתי חוקיים והבלתי מתועדים,

אולי אלפים, המסתובבים באופן חופשי ברחבי המדינה ולמעשה הרשויות אינן יודעות

על קיומם, על כל המשתמע מכך.

ולבסוף, לסוגיה זו עלולות להיות השלכות על היחסים הדיפלומטיים בין ישראל

לאריתריאה ולמצרים. כיום יש יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל ואריתריאה.

אולם, זרם מבקשי המקלט הבלתי פוסק ממדינה זו כבר הביא את שגריר אריתריאה

בארץ לדרוש מממשלת ישראל להחזירם לארצם והבטיח שלא יאונה להם כל רע.

ישראל בחרה שלא לעשות כבקשת אריתריאה, אך ייתכן שאם זרם מבקשי המקלט

לארץ לא ייפסק, עלולה סוגיה זו לפגוע במרקם היחסים בין שתי המדינות. גם סוגיית

הגבול הפרוץ בין ישראל למצרים ורצונה של ישראל לסגור אותו עלולה לפגוע במרקם

היחסים העדין דיו בין שתי המדינות.