57 / 82
56
הפכו לפליטים וזכאים למעמד של פליט. הרוב הגדול אכן נולדו בדארפור, אך מסיבות
כלכליות בחרו לעבור לח'רטום, לבנגאזי שבלוב או לקהיר הרבה לפני פרוץ הסכסוך.
נמצאו כאלה שהוריהם נולדו בדארפור, אך עברו להתגורר במקום אחר ברחבי סודאן
ומעולם לא שבו לדארפור. רבים מהם אמנם סיפרו בראיונות כי חלק ממשפחותיהם
נמצאות במחנות עקורים בתוך דארפור או במחנות פליטים בצ'אד, אך ברור שבסבל
של המשפחה אין כדי להעניק מעמד של פליט למי שאינם פליטים בעצמם.
פליטי סכסוך הדמים בדארפור הם מוסלמים. יש בהם צעירים, מבוגרים ומשפחות
שלמות. חלקם סיפרו כי ברחו לבדם ושארית משפחתם נרצחה בידי המיליציות
הערביות או נותרה מאחור במחנות העקורים ברחבי דארפור או במחנות הפליטים
בצ'אד וברפובליקה המרכז האפריקנית. בדרך כלל, אותם פליטים ברחו מדארפור
לצ'אד, הנמצאת מערבית למחוז דארפור, או אל הרפובליקה המרכז אפריקנית, שם
מצאו מקלט במחנות הפליטים. משם נסעו ללוב, עברו לקהיר ואז הגיעו לישראל.
המסע ארך שבועיים עד חודש, כי רבים עשו ברגל חלק מהדרך. אותם פליטים נאלצו
לשלם כ-005,1 דולר בממוצע להוצאות הדרך.
http://agitpropist.files.wordpress.com/2007/05/ :סודאן ושכנותיה, מקור:
מפה 3
sudan.jpg