פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה

כיצד לעצור את זרם הפליטים?

על מנת לעצור את זרם הפליטים הבלתי פוסק יש בראש וראשונה לקבוע מדיניות

אחידה ונוקשה בנוגע לסוגיה זו ולאכוף אותה באמצעות מנהלת ההגירה ומשטרת

ההגירה. על מדיניות זו להיות בנויה מכמה שלבים, שניתן ליישמם בטווח המיידי

והקצר:

•בשלב הראשון, על מנגנוני האכיפה לאתר את כל הפליטים נטולי המעמד

המסתובבים חופשי ברחבי הארץ, לרשום אותם ועל פי החלטת הממשלה לגרשם

מהשטח שבין גדרה לחדרה ומאילת.

•בשלבהשני, עלמנגנוני האכיפהלגרשאתכלהמתחזיםלמבקשי מקלטאריתריאים

או סודאנים הנחשפים במהלך הריאיון הראשוני אל המקומות שמהם הגיעו.

•בשלב האחרון, על משטרת ההגירה לגרש מהארץ אל המקומות שמהם הגיעו את

מי שבעקבות הריאיון המעמיק הוחלט שלא להעניק להם מעמד של פליט.

במקביל לכל אלה יש לנקוט מדיניות הרתעה כלפי מבקשי המקלט ולהטיל עונשים

כבדים על מעסיקים שיעסיקו מבקשי מקלט שטרם נקבע מעמדם. אם מדיניות כזאת

אכן תיושם, רבים ממבקשי המקלט יראו כי ישראל אינה ארץ חלומותיהם ויעזבו את

הארץ מרצונם. חשוב מכך, אולי הם לא יספרו לקרוביהם או לחבריהם באריתריאה

או בסודאן כי ישראל היא מקום טוב להגר אליו.

בטווח הארוך יש לנקוט אמצעים נוספים להפסקת זרם מבקשי המקלט. אחת

הדרכים לכך היא בניית גדר חשמלית או חומה לאורך הגבול בין ישראל למצרים,

שדרכו מסתננים לארץ לא רק מבקשי מקלט אלא גם סמים, זונות ואולי אף אמצעי

לחימה וטרוריסטים. בניית הגדר הייתה סלע מחלוקת קבוע ביחסים בין ישראל

ומצרים. מצרים שוללת הפרדה כזאת מכול וכול, בין השאר משום שהגדר תגביל את

טווח פעילותם ותנועתם של שבטי הבדווים בסיני, אשר המשטר המצרי זקוק להם

ולתמיכתם על מנת לשלוט בחצי האי. אולם, המצב הביטחוני הנזיל בסיני וברצועת

עזה בשנים האחרונות וההברחות הרבות דרך הגבול הופכות את בניית הגדר לדבר

חיוני לביטחון המדינה ולא רק לשם חסימת דרכם של הפליטים או מסתננים אחרים

היכולים לחדור כיום בקלות אל תחומי ישראל.