פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה

עד שגדר זו תוקם, אם בכלל, יש לשכן את כל מבקשי המקלט במחנות אוהלים

שייבנו לאורך הגבול עם מצרים. כך תעניק ממשלת ישראל את ההגנה ואמצעי המחיה

המינימליים לאלפי מבקשי המקלט הנמצאים בתחומה, ואמצעי זה אף ישמש להרתיע

מבקשי מקלט חדשים מלהסתנן לישראל כדי לעבוד בה.

כמו כן, יש להמשיך בניסיונות לחפש מדינה שלישית כלשהי שתסכים לקלוט אפילו

חלק ממבקשי המקלט. ממשלת ישראל ניהלה ומנהלת מגעים בהקשר לכך עם מדינות

אחדות באפריקה, אך אלו עצמן קולטות הרבה פליטים, גם כאלה שנאלצו לעקור

מבתיהם בגלל אסונות טבע וגם פליטי מלחמות, ולכן הן אינן נענות לבקשת ישראל.

יש לחפש גם אחר פתרונות יצירתיים שיוציאו ולו חלק ממבקשי המקלט מהארץ.

לדוגמה, מתן הכשרה חקלאית או אחרת למבקשי המקלט באמצעות הפקולטה

לחקלאות ברחובות או משרד הביטחון, ועם תום הכשרתם לשלוח אותם למדינה

כלשהי באפריקה שבה יוכלו ללמד את האוכלוסייה המקומית שיטות חקלאיות

חדשות. כך תצוד ישראל שתי ציפורים במכה אחת: היא גם תרחיק חלק ממבקשי

המקלט מתחומה ולא באמצעות גירוש שיביא את דעת הקהל בעולם ובקרב הציבור

בארץ לצאת כנגדה ולמתוח ביקורת נוקבת על מדיניותה, וגםתעלהאת יוקרתה ביבשת

השחורה כמדינה המסייעת למדינות אפריקה העניות. מבקשי המקלט עצמם יקבלו

הזדמנות לשוב אל היבשת שממנה באו ולהביא תועלת ליושביה. פתרונות יצירתיים

מעין אלה ניתן ליישם לא רק בתחום החקלאות, אלא בתחומים נוספים, כגון תחום

המלחמה בתופעת המדבור המאיימת לבלוע שטחים רבים בכל רחבי אפריקה.

דרך יצירתית נוספת היא לעודד את המשכילים מבין מבקשי המקלט להגיש בקשה

לקבלת מלגה לשם לימודים בחו"ל על מנת שיוכלו להשתמש בכישורים שירכשו כדי

לסייע לאחיהם מבקשי המקלט או לאחיהם בארצות מוצאם.

סיכום

למרות כל הצעדים שנוקטת ממשלת ישראל, ממשיכים להסתנן אל שטח ישראל

מבקשי מקלט למיניהם, שלא כולם פליטים לפי הגדרת האו"ם. נראה, כי הממשלה

חסרת אונים אל מול זרם מבקשי המקלט ואל מול הביקורת הציבורית כנגד מהלכיה

בסוגיה זו. כליאה או מעצר של מבקשי המקלט מיד עם היכנסם לארץ ולא כל שכן

גירושם ממנה גררו תגובה ציבורית נזעמת. סגירת הגבול עם מצרים עלולה לפגוע