58
משפחתם או חבריהם בארץ ידעו על בואם וידאגו להם למקום מגורים עם שחרורם
מהכלא. למבקשי המקלט האריתריאים והסודאנים יש מנהיגים, המייצגים אותם
בפני הרשויות ואשר דרכם מתבצע הקשר עם נציבות האו"ם לפליטים ועם ארגוני
זכויות האדם בישראל. מנהיגים אלה הם על פי רוב משכילים, והם אף הגיעו
לראיונות.
בעיות הנגרמות מזרימת מבקשי המקלט המתמדת לישראל והתמודדות
הממשלה עמן
לזרם הבלתי פוסק של מבקשי המקלט הנכנסים לשטח ישראל דרך גבול מצרים באין
מפריע יש השלכות כבדות משקל על המרקם החברתי העדין של החברה הישראלית
וגם על המרקם החברתי של הפליטים עצמם – בתחומי הפשיעה, ביטחון הפרט,
בריאות הציבור וצפיפות האוכלוסייה.
במהלך הראיונות אמרו רבים ממבקשי המקלט כי הם מתגוררים עם קרובי משפחה
או עם חברים. רובם שוכנים במקלטים, בגנים ציבוריים ובדירות הממוקמים בעיקר
באזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. כל העובר באזור בכל שעות היממה
יכול לראות קבוצות של אפריקנים מתגודדים באפס מעשה בגן הציבורי הממוקם
בין התחנה המרכזית החדשה לתחנה המרכזית הישנה. אזור זה של תל אביב מכונה
"הארלם", כינוי המרמז ששלטון החוק כמעט שאינו מגיע לשם. אזור גדוש עובדים
זרים, מבקשי מקלט ופליטים, זונות וסרסורים, מאורות סמים והימורים בלתי
חוקיים. מאחר שאזור זה על יושביו נמצא בשולי החברה הישראלית, אך טבעי הוא
הדבר שמבקשי המקלט שטרם נמצא להם סידור או פתרון וטרם נקבע מעמדם, ימצאו
את דרכם לשם ויאמצו את דרכי המקום.
את העובדים מבין מבקשי המקלט אפשר למצוא בתל אביב רבתי בעבודה שחורה
ברוב המסעדות, בעסקים פרטיים כמו מוסכים ובתעסוקה בלתי חוקית אחרת שבה
הבעלים ששים להעסיק כוח אדם זול. באילת הם עובדים במלונות. המעסיקים
מעדיפים להעסיק מבקשי מקלט מאשר אזרחים, בדרך כלל יהודים יוצאי אתיופיה
ובדווים, שגם הם כוח עבודה זול. הדבר עלול לשמש מקור לתסיסה בקרב אוכלוסיות
שוליים אלו, המופלות בחברה הישראלית.