פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה

המספקים שירותי חינוך לילדים המוחזקים במתקן. בעקבות הידבקותו של עובד של

האו"ם במחלה סירבו אנשי האו"ם לבוא לכלא אחר האירוע (אשכנזי 8002). מאז

התפרצות המחלה מסרבים אנשי האו"ם, המורות ואנשי משרד הפנים להתקרב אליו,

ומי שנמצא במגע עם המסתננים הם רק הסוהרים.

במתקן סהרונים אמנם מוחזקים כ-000,1 מסתננים, אבל על פי כל ההערכות, מדי

יום חוצים את הגבול לישראל עשרות מסתננים ואינם נכלאים. אין לדעת כמה מהם

נושאים מחלות. רבים מהשוהים הבלתי חוקיים מועסקים במסעדות, בבתי קפה

ובעבודות משק בית, והדבר עלול להאיץ התפשטות חיידקים ולסכן את האוכלוסייה

המקומית. במתקן הכליאה עצמו נבדקים רק הכלואים שיש חשד ממשי כי הם לוקים

בבריאותם. הרשויות נחלקות בדעה על מי צריכה לחול האחריות למימון הבדיקות.

בהתחשב בעובדה שבסופו של דבר משוחררים גם הכלואים וממשיכים לשהות

בישראל, נוצר סיכון לבריאות הציבור בישראל.

הממד הדמוגרפי

מדינות מסוימות מתאפיינות במרקם חברתי ייחודי, והגירה מסיבית אליהן עלולה

להביא לשינוי אופייה של המדינה. ישראל נוסדה במטרה לשמש בית לעם היהודי,

ושמירת הרוב היהודי במדינה חיונית. גם בלעדי נושא ההגירה, קצב הריבוי הטבע של

ערביי ישראל הוא מן הגבוהים בעולם – %1.3 לשנה באוכלוסייה המוסלמית. בקרב

האוכלוסייה היהודית קצב הריבוי הטבעי הוא %5.1 לשנה. נתון זה לכשעצמו מצביע

על הקושי בשימורו של רוב יהודי במדינה בתחזית הצופה את פני העתיד, וממילא

על אופיה היהודי, וכן על היכולת לשמור על הדמוקרטיה בישראל (סופר וביסטרוב

7002) הגירה מסיבית לישראל מגבירה את הבעייתיות הזאת, מה גם שרוב המסתננים

מאפריקה הם מוסלמים, וחלקם אזרחי מדינות אויבות לישראל.

אפשר להשוות זאת למצב ביפן, שהיא מדינה הומוגנית מבחינת המרקם החברתי

שלה. ואכן, יפן אינה רואה עצמה מחויבת לקלוט מהגרים ופועלת בנחישות להגבלת

ההגירה.

טענות מסוג זה מועלות לא פעם ככסות לאינטרסים פוליטיים, אבל בהחלט קיימים

מקרים, שהמרקם החברתי הייחודי של מדינה מצדיק פעילות להגבלת הגירה.

בחודש נובמבר 8002 בלבד הגיעו לישראל 506 מסתננים מאפריקה. להערכת צה"ל,