37 / 82
36
ומה לומר לשלטונות בישראל כדי לא לעורר את חשדם. לדברי אדלשטיין, מדובר
ברשת שמגלגלת סכומי עתק, שפעלה בצורה מקצועית והפעילה מתווכים ששכנעו
את הפליטים להגיע לישראל. אדלשטיין טוען שהכול מתוכנן מראש שמתאמים להם
הסעות מאריתריאה למצרים ומשם לגבול בישראל (ולמר 8002).
מסתננים ומבקשי מקלט שמצאו מקום מגורים בישראל נוהגים להודיע על כך לבני
משפחה וחברים ולעודד אותם לבוא בעקבותיהם אל "ארץ האפשרויות הבלתי
מוגבלות" במזרח התיכון, שם קיים סיכוי טוב למצוא עבודה, להתבסס כלכלית
ולחיות טוב יותר. הקרובים והחברים מגיעים ומיד חומקים חלק מהם הישר אל חיק
חבריהם, המסייעים להם בקליטה בארץ. מי שנתפסים מקבלים הוראות טלפוניות
כיצד למלא את הטפסים, אילו פרטים למסור ובעיקר אילו פרטים להסתיר.
הממד החברתי
רוב מבקשי המקלט, המסתננים והמהגרים מוצאים את דרכם לתל אביב, שם הם
מתגוררים במקלטים, בגנים ציבוריים ובדירות, בעיקר באזור התחנה המרכזית
החדשה. אזור זה של תל אביב מכונה "הארלם", שכן שלטון החוק כמעט שאינו מגיע
לשם, כפי שהיה בעבר ברובע הארלם בניו יורק. צפיפות, זנות, הימורים, סמים בלתי
חוקיים ופשיעה מאפיינים את המקום גם ללא קשר להשתקעותם של המהגרים שם,
ועל כן טבעי היה כי במקום זה, בשולי החברה הישראלית והרחק מעינה הפקוחה של
מערכת אכיפת החוק, יתיישבו אנשים נטולי מעמד חוקי. ריכוז גדול נוסף נמצא בעיר
אילת, שם הם מועסקים במלונות ובמוסכים, עבודות שאזרחי המדינה החלשים יותר
ובהם יוצאי אתיופיה, וערבים בדווים ואחרים נהגו לעבוד בהם.
כבר כעת יוצרת צפיפות האוכלוסין חיכוכים בין אוכלוסיות המהגרים למיניהן ויש
לכך תוצאות ומגמות מדאיגות במישור הפלילי. נתוני משטרת ישראל מצביעים על
עלייה בולטת ברמת הפשיעה והאלימות באילת (אבידוב 8002). משטרת אילת הבחינה
בעלייה ניכרת במקרי פשיעה מקרב האוכלוסייה הסודאנית: אלימות במשפחה,
תגרות, קטטות, דקירות, תקיפות שוטרים, גניבות, התנגדות למעצר ועוד. בניגוד
למקובל בעניינם של אזרחים ישראלים, במקרה זה אין בידי המשטרה תיעוד של
ההיסטוריה הפלילית של המסתננים, ועל כן היא מתקשה לקבוע את רמת המסוכנות
של מבצעי העבירות.
המהגרים מרבים בקטטות אלימות בינם לבין עצמם. אלו הן קטטות ותגרות בין